ויקיפדיה

סיני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Charlapg (שיחה | תרומות)
560 עריכות
הרחבה
מ החלפות (אזור, דווקא , גאוגרפי, בבירור, נמנה עם , , ), קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, עיצוב, ניסיון לוויקיזציה - לפי הצורה בה התווסף הטקסט יש לי חשש כבד שהוא מועתק ממוקר כלשהו שאינו זמין ברשת, החלפות (), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 34:
למשך אלפי השנים הבאות סיני נותר מיושב באופן דליל, משרת בעיקר כאזור כרייה וכמסלול צבאי בין מצרים והציוויליזציות הגדולות של חצי [[הסהר הפורה]].
 
=== גילויו של הכתב הפרוטו- סינאי בסיני ===
הכתב הפרוטו -סינאי התגלה במכרות ה[[טורקיז]] ב'[[סרביט אל-ח'אדם|סראביט אל חאדם]] ', במערב  דרום סיני , הוא הכתב הפונטי הראשון, ושהחליף את כתב היתדות המסופוטמי הבינלאומי והכתב ה[[הרולגרפי]] המצרי . כתב זה  הוא לדעתם  שיאה של ההתפתחות האנושית  והתרבותית העולמית שמקורה דוקאדווקא קרוב אלינו !! בחצי האי סיני ! החוקר יצחק בית אריה שחפר בסראביט אל חאדם (="מנהרת העבדים, "){{הערה|מנשה הראל , מסעי סיני   = 'צוקי המשרת ', [[זאב וילנאי|וילנאי]], ע'עמוד 252, ערך צארביט )}} כי " לכלי החרס הארץ ישראלים ב'צראביט אל חאדם' ישנם מקבילות בתרבות באר שבע ועסול "( {{הערה|י. בית אריה . '''דרום סיני בתקופת הברונזה התיכונה ''', עבודת דוקטור . תל אביב תשל"ז עמ'עמוד 50) }}. כן כתב כי היה קיים רצף יישובי של אתרי מגורים בין דרום ארץ ישראל לדרום סיני וכי קיימת זהות בין ממצאי [[תל ערד]] ואתרים בדרום סיני ונבי צאלח ({{הערה|בית אריה, קדמוניות ח, תשל"ו )}} וכי הייתה דרך קבועה שקישרה את דרום  הארץ לדרום סיני שנקראה גם ' "דרך הנחושת '( "{{הערה|[[רודולף כהן]]  , '''דרכי סיני בתקופת המקרא'''. הערה 71 ע'עמוד 69, )הערה 71}}. צארביט אל חאדם הייתה למעשה עברית כנענית וכי הממונה על המכרות נקרא גם ' "שליט הארצות הזרות '( "{{הערה|רפאל ונטורה , '''הרכב המשלחות המצריות לסיני ''', קדמוניות סיני, ע'עמוד 323}}, ).וכן כיהן שם פקיד מצרי  שנקרא ' "גדול השוטרים'", (שם ) מאזכרהמאזכר במעט את המקרא על "'''שוטרי בני ישראל''' "(. שמות  ) .כן כתב [[נדב נאמן]] ( סיני כרך ב ע' 710)"חצי האי סיני נחשב באופן עקבי לחלק מיבשת אסיה ומעולם לא נמנה עלעם תחומה של מצרים "{{הערה|[[נדב נאמן]], '''סיני''', כרך ב, עמוד 710}}.
 
לדעת החוקרים קדמו הכורים  הכנענים מארץ ישראל בכמה מאות שנים לשלטון המצרי ( בדומה לתוצאות ולמסקנות המחקר המודרני במכרות תמנע).
 
כן כתב חוקר תרבות המצרית העתיקה, [[רפאל גבעון]], בסיכום ספרו "אבני סיני":{{ציטוט|.. בכתב הפרוטו- סינאי יש לראות את ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני ".|מירכאות=כן|מקור= (שם. ע'עמוד 149)}}▼
 
=== זיקתו של סיני - לארץ ישראל או למצרים ? ===▼
כן כתב חוקר תרבות המצרית העתיקה , [[רפאל  גבעון]] ,בסיכום  ספרו 'אבני סיני':
הדעה הרווחת במחקר כי זיקתו של חצי האי סיני בעת העתיקה הייתה בדווקא לכנען  הצפונית מופיעה אצל חוקרים רבים . "..אתרי צפון סיני הם שלוחה של תרבות [[הברונזה התיכונה]] א בנגב ". ({{הערה|[[אליעזר אורן]] . '''סקר צפון סיני 1972-19781972–1978''', בתוך קדמוניות סיני ע' 108}}.) ".. בשני אתרים , m26-27,  נלקטולוקטו שברים רבים של קנקני אגירה מטיפוס האופייני לאתרי דרום ארץ ישראל בשלהי [[תקופת הברזל]] .({{הערה|שם, עמוד 122}}.) "...בתקופת הביניים הראשונה חודרת מאיזורמאזור הנגב  לצפון סיני ולמרכזו שלוחה תרבותית של יישובי תקופת [[הברונזה התיכונה]] א . היעדר ממצאים מצריים  באתרי  MB 1  בנגב הצפוני וצפון סיני מחד- גיסא , ומיעוט האתרים מתקופה זאת ממערב לנחל אל עריש מאידך גיסא מעידים בברורבבירור על האוריינטציה הנגבית של ההתיישבות בצפון סיני ועל ניתוק תרבותי פוליטי בין מצרים לצפון סיני ודרום ארץ ישראל" .(שם, ,סיכום ע'עמוד 153.)▼
 
וראה דעתו בהרחבה של החוקר [[חיים בר-דרומא|חיים בר דרומא]] כתב בספרו '"הנגב' " כי משמעותו של המחוז הגיאוגרפיהגאוגרפי '"נגב '" כולל את סיני של היום . גם החוקר [[יצחק בית אריה]] במאמרו  ' "יישובים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] בדרום סיני" כותב: ".. אין ספק שהיישובים הקטנים בדרום סיני נשענו על ערים חזקות בארץ ישראל ואולי אפילו על ערד בלבד.. " (שם, ע'עמוד 311).▼
 
▲".. בכתב הפרוטו- סינאי יש לראות את ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני ". (שם ע' 149)
 
▲=== זיקתו של סיני - לארץ ישראל או למצרים ? ===
▲הדעה הרווחת במחקר כי זיקתו של חצי האי סיני בעת העתיקה הייתה בדווקא לכנען  הצפונית מופיעה אצל חוקרים רבים . "..אתרי צפון סיני הם שלוחה של תרבות [[הברונזה התיכונה]] א בנגב ". ([[אליעזר אורן]] .סקר צפון סיני 1972-1978 בתוך קדמוניות סיני ע' 108.) ".. בשני אתרים  m26-27  נלקטו שברים רבים של קנקני אגירה מטיפוס האופייני לאתרי דרום ארץ ישראל בשלהי [[תקופת הברזל]] .(שם עמוד 122.) "...בתקופת הביניים הראשונה חודרת מאיזור הנגב  לצפון סיני ולמרכזו שלוחה תרבותית של יישובי תקופת [[הברונזה התיכונה]] א . היעדר ממצאים מצריים  באתרי  MB 1  בנגב הצפוני וצפון סיני מחד- גיסא , ומיעוט האתרים מתקופה זאת ממערב לנחל אל עריש מאידך גיסא מעידים בברור על האוריינטציה הנגבית של ההתיישבות בצפון סיני ועל ניתוק תרבותי פוליטי בין מצרים לצפון סיני ודרום ארץ ישראל" .(שם ,סיכום ע' 153.)
 
▲וראה דעתו בהרחבה של החוקר [[חיים בר-דרומא|חיים בר דרומא]] בספרו 'הנגב'  כי משמעותו של המחוז הגיאוגרפי 'נגב ' כולל את סיני של היום . גם החוקר [[יצחק בית אריה]] במאמרו  ' יישובים מ[[תקופת הברונזה הקדומה]] בדרום סיני כותב ".. אין ספק שהיישובים הקטנים בדרום סיני נשענו על ערים חזקות בארץ ישראל ואולי אפילו על ערד בלבד.. " (שם ע' 311).
 
=== נצרות ואסלאם ===
שורה 87 ⟵ 83:
* ב-[[18 באוגוסט]] [[2011]], חדרה חוליית מחבלים מסיני לישראל, מצפון למחסום [[עין נטפים]], וביצעה [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)|פיגוע משולב]] בו נרצחו 8 ישראלים.
* ב-[[5 באפריל]] [[2012]] נורתה רקטת "[[גראד]]" לעבר העיר אילת על ידי ארגון הטרור [[מועצת השורא של לוחמי הג'יהאד בסביבות ירושלים]]. ה[[רקטה]] נפלה בסמוך לשכונת מגורים באילת.
* ב-[[5 באוגוסט]] [[2012]] נערכה [[מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה]], במהלכה חדרו מחבלים חמושים עטויי [[חגורת נפץ|חגורות נפץ]] לישראל בנגמ"ש שהושג לאחר תקיפת מוצב מצרי סמוך לגבול ו[[רצח]] 16 חיילים מצרים ששהו בו. לאחר החדירה הושמד הנגמ"ש בירי מהאוויר ומהקרקע על ידי [[צה"ל]] וכל המחבלים נהרגו.
* ב-[[16 בפברואר]] [[2014]] נהרגו חמישה בפיצוץ ב[[אוטובוס]] שהסיע תיירים בצד המצרי של מסוף הגבול בטאבה{{הערה|גילי כהן, [[אלי אשכנזי]], ג'קי חורי, זוהר בלומנקרנץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2245540 ארבעה הרוגים בפיצוץ באוטובוס תיירים במסוף טאבה], באתר [[הארץ]], 16 בפברואר 2014.}}.
* ב-31 באוקטובר 2015 פוצץ מטען חבלה ב[[טיסה 9268 של מטרוג'ט]] שטסה מ[[שארם א-שייח']] ל[[סנקט פטרבורג]], המטוס התרסק בסיני וכל 224 יושבי המטוס נהרגו.
שורה 102 ⟵ 98:
כמו כן, לאורך 600 הקילומטרים של חופי הים האדום בחצי האי שוכנים כמה אתרי צלילה מהיפים בעולם, אשר משמשים מוקד עלייה לרגל עבור צוללים מכל רחבי תבל. ה[[שונית אלמוגים|שוניות]], אשר נמשכות לאורך כל חצי האי, הן במצב מעולה ביחס לשוניות אשר שוכנות מצפון לגבול, לאורך חופי אילת, הן בשל מיעוט הצוללים באופן יחסי והן בשל הפיתוח התיירותי הדל יחסית לכמות החופים.
 
[[ממשלת מצרים]] השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח האזור, שהפך לאבן שואבת כסף זר עבור המדינה הענייה, ולכן היא מנסה להבטיח את השקט במקום, לעיתים על חשבון זכויות האדם של ה[[בדווים]] והמצרים. מאז [[נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|הנסיגה הישראלית מסיני]] פותחו מאדמאוד מתחמי התיירות בחצי האי: בשארם א-שייח' נבנו בתי מלון מפוארים ובחופי [[נואיבה]] ו[[דהב]] נבנו חושות ובתי מלון בדרגה בינונית ונמוכה. ב-2005, נפתח באזור [[טאבה]] מתחם תיירות יוקרתי בשם 'טאבה הייטס' הכולל חמישה בתי מלון מפוארים אליהם מגיעים תיירים מערביים בטיסות צ'רטר לשדה התעופה בטאבה. כדי לשמור על הביטחון באזורים הפופולריים לישראלים, מקשה גם היום הממשלה על כניסת אזרחים מצרים ואזרחים של מדינות ערביות אחרות לשטח שמנואיבה ועד טאבה. עם זאת, מאז פיגועי הטרור בטאבה, שארם א-שייח' ודהב ב-2004–2006, ניתנה התרעה ביטחונית של [[משרד החוץ]] שלא לצאת לסיני. וכך, על אף המאמצים המצריים לשמור על ביטחון התיירים, התמעטה מאוד התיירות הישראלית לסיני ואתרי נופש רבים שהיו מבוססים על קהל ישראלי נעלו את שעריהם או שהחלו להתבסס על תיירות אירופאית.
 
בעקבות [[המהפכה במצרים (2011)|המהפכה במצרים]] בשנת [[2011]], נפגעה התיירות במצרים כולה באופן קשה, אך החל משנת [[2016]] נרשמת התאוששות בתחום זה, בפרט בקרב תיירים מישראל. בתקופת החגים של שנת [[2016]] נרשם זינוק במספר הישראלים שנכנסו לסיני{{הערה|{{ynet|דני שדה|הישראלים חוזרים לסיני: זינוק של 140% באוקטובר|4872764|31 באוקטובר 2016}}}}, ובקיץ [[2017]] אף גדל שיעור התיירים הנכנסים לסיני מ[[ישראל]] ב-54% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016{{הערה|{{mako|לי אברמוביץ'|הישראלים שבים לסיני: "לא מפחדים"|68676021bd5be51004|news-money/consumer-q3_2017|24 בספטמבר 2017}}}}.
 
בשנת [[2018]] חל זינוק נוסף, כשלפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] חלה בשנה זו עליה של 95 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כשמהחודשים [[ינואר]] עד [[ספטמבר]] נכנסו 321 אלף ישראלים לסיני, לעומת 164 אלף בתקופה המקבילה בשנת [[2017]]{{הערה|{{מקור ראשון|יאיר קראוס|למרות אזהרות המסע: הישראלים נוהרים לסיני|economy/82235|7 באוקטובר 2018}}}}.
שורה 112 ⟵ 108:
==מעמדה ההלכתי של סיני==
{{להשלים|פסקה=כן}}
בפוסקים שנויה במחלוקת השאלה האם סיני הוא חלק מארץ ישראל על פי ההלכה. לפי רש"י, רבי ישראל זמושץ, רבי [[אברהם פריצול]], והרב [[ישראל אריאל]]. לפי דעה זו "נהר מצרים" שבתורה הוא השלוחה המזרחית של ה[[נילוס]], כלומר אזור [[תעלת סואץ]]. לפי הרב [[חיים שטיינר]], נחל מצרים ונהר מצרים הוא הנילוס, ולפי דעתו יוצא שהחלק הדרומי של סיני אינו ארץ ישראל.
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סיני"