בורסה לניירות ערך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 28411936 של סוס פוני (שיחה) כאשר יש מגמת עלייה חדה בבורסה מי שכבר בפנים ימשיך להרוויח, מי שעדיין לא, ירצה הרי להרוויח גם. בד"כ אחרי זמן מה זה מקבל "הד" תקשורתי ואנשים רצים להשקיע כמה שיותר מהר, במטרה לגרוף רווחים רבים בזמן קצר. תתפלא אבל לא מעט אנשים מבינים כי מדובר בבועה שעלולה להתפוצץ כל רגע, הם פשוט מקווים שיצליחו למשוך את כספם עם רווח נאה לפני שזה יקרה (חלקם יצליחו וחלקם לא) לא הייתי קורא לזה חוסר הבנה עמוקה.
Agalas (שיחה | תרומות)
מ ←‏אטימולוגיה: הגהה, ניסוח
שורה 11:
קיימות שתי גרסאות לגבי מקור השם "בורסה". לפי גרסה אחת, מדובר במקור מהשפה הלטינית: "bursa" אשר משמעו תיק, ארנק. כמו המילה ה[[יוונית]] "בירסה", שמשמעותה "[[עור]]" (גם המילה העברית "[[בורסקאות|בורסקאי]]" - מעבד עורות, מקורה באותה מילה). לאחר מכן, הפכה המילה לתיאור של שק עור המכיל כסף, בדומה למילה Purse באנגלית.
 
לפי גרסה שנייה, מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] בעיר [[ברוז']], [[בלגיה]], בפונדק משפחת הסוחרים ון דר בורס אשר נקרא ''Huis ter Beurze''. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים וחלפני מטבעות לאשראשר החליפו ביניהם שירותים ומוצרים, ואספו מידע אודות מחירי סחורות. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר ב[[אנטוורפן]], מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בהתאם "בורסה".
 
== התפתחות המסחר בבורסה ==
שורה 53:
 
=== תקנון הבורסה ===
תקנון הבורסה הוא מסמך המסדיר את כללי הרישום למסחר של חברות, סדרי המסחר, החובות של הבורסות שניירות הערך שלהן רשומות למסחר אתואת תחומי הפעילות המותרים לחברי בורסה. מטרת התקנון היא לקבוע כללים שיאפשרו ניהול תקין והוגן של הבורסה. התקנון מהווה תקנה בת פועל תחיקתי.
 
התקנון מחולק לשבעה חלקים:
שורה 96:
 
בישראל הסליקה נעשית בתום יום המסחר במנגנון "שולחן האחורי" (Back Office) של חברי הבורסה. החל משנת [[2012]] יום ערך הסליקה מוגדר כ-T+1 {{כ}},{{הערה|1={{PDF}} חגית נאמן, [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=721142 תיקון תקנון והנחיות הבורסה לניירות ערך – אישור הרשויות], באתר הבורסה לניירות ערך, 15 במרץ 2012}} כלומר יום הסליקה הוא יום העסקים שלאחר ביצוע העסקה. לפיכך, תשלום המתקבל ממכירת נייר ערך יכנס לחשבון המוכר רק ביום העסקים הבא, הסמוך ליום הביצוע.
 
<br />
 
==== מסחר אלגוריתמי ====
שורה 122 ⟵ 120:
ההשקעה בבורסה מורכבת, וניתוח הסיכונים ופוטנציאל הרווח מההשקעות בה מורכב מדי עבור רבים מהמשקיעים. אף על פי כן, אנשים רבים משקיעים בה משיקולים שטחיים, ובלי להבין לעומק את הסיכון והסיכוי לרווח מהשקעתם. אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה להפסיד את השקעותיהם בגלל ניתוח שגוי של מצב הבורסה.
 
מקרה קיצוני של התנהגות בלתי רציונלית זו ניתן לראות בהיווצרות '''[[בועה כלכלית|בועות כלכליות]]''' במחירי מניות - לאחר תקופה ארוכה של עליות במחירי המניות, מתחילים להגיע לבורסה משקיעים רבים בתקווה להשיג תשואה גבוהה בזמן קצר, בדרך פשוטה, ולכאורה בסיכון מינימלי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.isa.gov.il/Financial%20Information/Pages/איך-להשקיע-נכון.aspx|הכותב=הרשות לניירות ערך|כותרת=המדריך לגלקסיה לשקעות לא מפוקחות|אתר=|תאריך=10/11/19}}</ref> אשרמשקיעים אלה מנסים להצטרף לאפיק ההשקעה המניב, בלי לנתח אותו בעצמם, ומתוך ההנחה שמגמת העליות תימשך. התנהגות זו מעצימה את עליית המחירים, מזינה עצמה ומעודדת את המשקיעים להמשיך ולהגדיל את השקעותיהם, מה שמביא להעצמת העליות. עם זאת, מאחר שכמות הכסף הפנוי של האזרחים המשקיעים בבורסה חסומה, בשלב מוקדם או במאוחר, הזרמת הכספים לבורסה נעצרת, ומגמת העלייה מתהפכת. במצב זה, חלק מהמשקיעים, אלה שהצטרפו בסוף התהליך, ואיחרו למכור את השקעותיהם, מאבדים את הכסף שהשקיעו.
 
דוגמה למפולת מניות שכזו ניתן לראות בתחילת [[השפל הגדול]] ב[[ארצות הברית]], וזאת לאחר תקופה ארוכה בה התהליך הנגדי (של השקעות רווחיות והשקעות חוזרות בכל הבורסה) התקיים במדינה.
שורה 134 ⟵ 132:
 
===== היפטרות מניירות ערך לא רווחיים =====
חברי הבורסה עשויים לנסות להיפטר מניירות ערך לא רווחיים על ידי מכירתם ללקוחותיהם. (אשר יספגו את ההפסדים במקומם).
 
===== מימון חברה אחות באותו התאגיד =====