סיני – הבדלי גרסאות

נוכחותו של האדם בחצי האי סיני החלה לפי ההערכות לפני כ-8,000 שנים. בשנים שלאחר ההתיישבות הראשונה הגיעו מתיישבי [[תקופת הברונזה]] שבאו בעקבות מרבצי ה[[נחושת]] וה[[טורקיז]] בחצי האי. הם פיתחו את הנחושת של חצי האי ומכרות הטורקיז שמשכו את הפרעונים שכבשו ושיעבדו את המקומיים. מימי הממלכה הראשונה או אפילו לפני כן. על פי המחקר<ref>יצחק בית אריה במאמרו  ' יישובים מתקופת הברונזה הקדומה בדרום סיני' כותב ".. אין ספק שהיישובים הקטנים בדרום סיני נשענו על ערים חזקות בארץ ישראל ואולי אפילו על ערד בלבד.. " (שם ע' 311). </ref> הכורים בסיני היו מדרום ארץ ישראל . המצרים כרו טורקיז בסיני בשני מקומות, [[ואדי מע'רה]] ו[[סרביט אל-ח'אדם]]. הם תופעלו והופסקו על בסיס עונתי למשך אלפי שנים. ניסיונות מודרניים לנצל את המרבצים היו חסרי כל רווח. אלו הם כפי הנראה ה[[מכרה|מכרות]] הראשונים הנודעים.

הכתב הפרוטו -סינאי התגלה במכרות ה[[טורקיז]] ב[[סרביט אל-ח'אדם|סראביט אל חאדם]], במערב דרום סיני, הוא הכתב הפונטי הראשון, ושהחליף את כתב היתדות המסופוטמי הבינלאומי והכתב ה[[הרולגרפי]] המצרי. כתב זה הוא לדעתם שיאה של ההתפתחות האנושית והתרבותית העולמית שמקורה דווקא קרוב אלינו בחצי האי סיני החוקר יצחק בית אריה שחפר בסראביט אל חאדם ("מנהרת העבדים"){{הערה|מנשה הראל, מסעי סיני = 'צוקי המשרת, [[זאב וילנאי|וילנאי]], עמוד 252, ערך צארביט}} כי "לכלי החרס הארץ ישראלים ב'צראביט אל חאדם' ישנם מקבילות בתרבות באר שבע ועסול"{{הערה|י. בית אריה. '''דרום סיני בתקופת הברונזה התיכונה''', עבודת דוקטור. תל אביב תשל"ז עמוד 50}}. כן כתב כי היה קיים רצף יישובי של אתרי מגורים בין דרום ארץ ישראל לדרום סיני וכי קיימת זהות בין ממצאי [[תל ערד]] ואתרים בדרום סיני ונבי צאלח{{הערה|בית אריה, קדמוניות ח, תשל"ו}} וכי הייתה דרך קבועה שקישרה את דרום הארץ לדרום סיני שנקראה גם "דרך הנחושת"{{הערה|[[רודולף כהן]], '''דרכי סיני בתקופת המקרא'''. עמוד 69, הערה 71}}. צארביטהכתב בשהתגלה בצארביט אל חאדם הייתההיה למעשה עברית כנענית וכי הממונה על המכרות נקרא גם "שליט הארצות הזרות"{{הערה|רפאל ונטורה, '''הרכב המשלחות המצריות לסיני''', קדמוניות סיני, עמוד 323}}, וכן כיהן שם פקיד מצרי שנקרא "גדול השוטרים", המאזכר במעט את המקרא על "'''שוטרי בני ישראל'''". כן כתב [[נדב נאמן]] "חצי האי סיני נחשב באופן עקבי לחלק מיבשת אסיה ומעולם לא נמנה עם תחומה של מצרים"{{הערה|[[נדב נאמן]], '''סיני''', כרך ב, עמוד 710}}.

בפוסקים שנויה במחלוקת השאלה האם סיני הוא חלק מארץ ישראל על פי ההלכה. לפי רש"י, רבי ישראל זמושץ, רבי [[אברהם פריצול]], והרב [[ישראל אריאל]]. לפי דעה זו "נהר מצרים" שבתורה הוא השלוחה המזרחית של ה[[נילוס]], כלומר אזור [[תעלת סואץ]]. לפי הרב [[חיים שטיינר]], נחל מצרים ונהר מצרים הוא הנילוס, ולפי דעתו יוצא שהחלק הדרומי של סיני אינו ארץ ישראל.הגבול הדרומי של ארץ ישראל על פי הרמב"ם בהילכות קידוש החודש עובר שלוש מעלות מדרום לירושלים ובערך בדרום רמת העיג'מה .