אסי דיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 41:
 
===שנות השמונים והתשעים===
ב[[שנות השמונים]] המשיך דיין עם קומדיה פוליטית, "[[עם ישראל חי]]" ([[1981]]), [[דרמת נעורים]], "[[בחינת בגרות (סרט)|בחינת בגרות]]" ([[1983]]) וקומדיית פשע, "[[הטוב, הרע והלא נורא]]" ([[19871986]]).
 
ב-[[1992]] יצא סרטו של אסי דיין "[[החיים על פי אגפא]]". סרט זה נחשב לסרטו הטוב ביותר של דיין, ולאחד הסרטים המשמעותיים בתולדות [[קולנוע ישראלי|הקולנוע הישראלי]].{{הערה|שי שגב, [http://megafon-news.co.il/asys/archives/211874 אסי דיין: המסך ירד. עולם התרבות הישראלי בוכה על פטירתו של יוצר ענק], "מגאפון", 1 במאי 2014}}{{הערה|[[נירית אנדרמן]], [http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.1575248 הסוף על פי אסי דיין: 20 שנה ל"החיים על פי אגפא"], הארץ, 25 בנובמבר 2011}} הסרט מתאר לילה ב[[פאב]] תל אביבי שהוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. הדמויות המבקרות בפאב, המנוהל בידי דמותה של [[גילה אלמגור]], מייצגות לא רק את החברה הישראלית אלא את רפרטואר הדימויים וה[[סטריאוטיפ]]ים של הקולנוע הישראלי, החל מהחייל האמיץ, עבור במזרחי הדפוק, עד הערבי האכזר. הסרט הופך את המוסכמות הללו על פניהן באופן בוטה ומלאכותי, היפר קולנועי. בסרט זה מתבטא במלואו החשבון של דיין עם המורשת המיליטנטית של אביו ועם הדמויות שהוא עצמו גילם בסרטים כמו "[[הוא הלך בשדות (סרט)|הוא הלך בשדות]]" ו"[[מבצע יונתן (סרט)|מבצע יונתן]]" ([[1977]]). הסרט מצולם בשחור לבן, ומסתיים בצבע, והוא נחשב לסרט המסיים תקופה בקולנוע הישראלי ופותח תקופה חדשה, שהחלה ב[[שנות התשעים]] ונמשכת עד היום.