יעל מדיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פרסמ\1
מ קישורים פנימיים
שורה 12:
בשנת 1947 יצאה עם הוריה ל[[ארצות הברית]] בשליחות, ושם סיימה את לימודיה בתיכון ערב ב[[ניו יורק]], עם מהגרים ופועלים קשי-יום, שרצו לקבל תעודת בגרות, אנשים מרקע שונה מאוד מזה שממנו באה, מילדות בשכונת [[רחביה]] הירושלמית. בניו יורק השתתפה בקורס לכתיבה יצירתית ב[[מכללת האנטר]] ומצאה את כישרון הכתיבה שלה, לאחר שקודם לכן התקשתה בכתיבה חופשית. שם החלה לכתוב רשימות בעיתון שייסדה תלמידה [[פולין|פולנייה]] והתגברה על הקושי שבכתיבה בשפה זרה.{{הערה|שם=אלמוג}}
 
בשובה ל[[ישראל]] תרגמה את "[[צייד בודד הוא הלב (ספר)|"צייד בודד הוא הלב]]" של [[קרסון מק'קלרס]]. את הסיפור הראשון שכתבה, "בר מצווה", המתרחש בארצות הברית, נתנה ל[[שלמה גרודזנסקי]], שפרסם אותו בגיליון האחרון של "אמות". הסיפור כלול בקובץ הסיפורים "הקבלייר שלי". אחריו פרסמה סיפורים ב"[[עתון 77]]" וב"[[דבר (עיתון)|דבר]]". בשנת 1977 יצא לאור הרומן הראשון שלה, [[קווים וקשתות]], המתאר חודשים אחדים בחיי נערה, היוצאת לראשונה מ[[ארץ ישראל]] של סוף תקופת [[המנדט הבריטי]] לשהות אצל קרובי משפחתה ב[[ניו יורק]] ומתוודעת שם אל אנשים שונים, בהם מהגרים ל[[ארצות הברית]], יהודים ושאינם יהודים, בעלי ממון ודלי-אמצעים, ומתוך כך מגלה גם תובנות חדשות על עצמה.
 
יעל מדיני מייחסת חשיבות רבה ל[[תנ"ך]] ולשירה העברית, כדבריה{{הערה|שם=אלמוג}}: {{ציטוטון|התנ"ך שיגע אותי. אם אני יודעת את התנ"ך ואת ביאליק ואת רחל אני יכולה לחיות בכל מקום בעולם, מפני שבכל מקום בעולם אני אתקל בדברים יסודיים שאני מכירה מכלי ראשון. ככה אני מרגישה. יש לי הרגשה שאני לא יכולה להרגיש זרה בשום מקום, דווקא בגלל שאני נטועה בהוויה העברית}}.