המרד הגדול – הבדלי גרסאות

כשסיים אגריפס את נאומו, הרימו העם את קולם ואמרו שאין הם רוצים כלל להילחם ברומאים, אלא רק בנציב פלורוס, שעשה להם רעות. אגריפס השיב להם שמעשיהם נראים כמכוונים למרידה, שהרי לא שלמו עדיין את המס שהיו חייבים לרומאים, והרסו את האולמות המחברים את המקדש עם [[מצודת אנטוניה]] שמצפון-מערבו (כדי למנוע מפלורוס לשדוד את אוצר המקדש).{{הערה|1=מלחמת היהודים ב,טז,ה.}} העם שמעו את הדברים והחלו לשפץ את האולמות ההרוסים ולאסוף את המס שהיו צריכים לשלם. אולם אגריפס דרש מהעם להיכנע תחת הנציב פלורוס ולהתאפק מעט עד סוף כהונתו, ועמד בסירובו לשלוח משלחת לקיסר נירון, כדי להתאונןלהתלונן על מעשי פלורוס.{{הערה|1=מלחמת היהודים ב,יז,א, וראה שם טז,ג. }} נוכח עמדה זו של אגריפס התרגז העם, שככל הנראה חשב שאגריפס מסרב לאפשר לעם להציג את עמדתו בחצר הקיסר משיקולים אישיים, זעם המפגינים עלה והמרד היה לעובדה. אגריפס נאלץ להימלט מהעיר, כשמטח אבנים נורה עליו על ידי חמומי מוח.