שאקו (כובע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''שאקו''' (ב[[הונגרית]]: '''csákó''') הוא כובע [[גליל (גאומטריה)|גליל]]י, מוגבה, קשיח ולרוב בעל מצחיה, אשר היה נפוץ ברוב צבאות אירופה וצפון אמריקה במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]].
 
מקור השאקו הוא מ[[הוסרים]] הונגרים שאימצו את סגנון הכובע הזה אשר היה נהוג לפני כן על ידי רועי צאן. סביב [[1790]] חיילי משמר הגבול ההונגרי החלו גם לאמץ את השאקו ובמהרה יחידות רבות סביב אירופה החלו לעשות בו שימוש, והוא הפך לנפוץ במיוחד בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]]. השאקו המשיך להיות הכובע הסטנדרטי ברוב צבאות אירופה ב-50 השנים שלאחר התקופה הנפוליאונית, בהדרגה הוא הוחלף על ידי עיצובים קלים, נוחים או אופנתיים יותר כמו הקאפי הצרפתי, ה[[פיקלהאובה]] הגרמני ו[[קסדת שעם|קסדת השעם]] הבריטית שהושפעה מעיצוב זה.

בתחילת [[המאה ה-20]] מעט יחידות בודדות המשיכו לעשות שימוש בשטח בדגמי שאקו, ולאחרלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] מספר יחידות בודדות בלבד עשו בו שימוש והואכבובע נלבשייצוגי הנלבש רק עם מדי ייצוג בהם יחידות משמר ויחידות בעלות מסורת ייחודית.
 
באופן כללי ניתן לחלק את סוגי השאקו לשלושה עיצובים כללים; שאקוים גליליים ישרים שאיפיינו את הדגמים המוקדמים בעיקר בבריטניה ופורטוגל; שאקו פעמון הפוך, שאפיין את העיצוב הצרפתי, הרוסי והבריטי המאוחר יותר; ושאקוים נמוכים בשלל עיצובים, שאפיינו את עיצוב הגרמני (שאקו יגר) ועיצובים מאוחרים יותר הנפוצים גם כיום במדים יצוגיים (דוגמת הקאפי הצרפתי).