ציידים-לקטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Hadazbe returning from hunt.jpg|ממוזער|שמאל|300px|בני שבט ה[[הדזה]] (צפון טנזניה) שבים מציד, אחד השרידים האחרונים
חברת '''ציידים-לַקָּטִים''' היא [[חברה (סוציולוגיה)|חברת]] [[נוודים]] שהמערכת ה[[כלכלה|כלכלית]] שלה מבוססת על איסוף [[מזון]] מצמחי בר, וכן [[ציד]] של [[בעלי חיים]], ואינה עוסקת ב[[חקלאות]] או בגידול [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]].
שורה 8:
[[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מעידים על כך שעד לפני 12,000 שנה, כל בני האדם היו ציידים-לקטים. [[המהפכה הנאוליתית]] ("המהפכה החקלאית"), שהתרחשה ב[[דרום-מערב אסיה]] בין האלף ה-8 ל-7 לפנה"ס, מסמלת את המעבר מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות יצרניות ב[[תקופת האבן החדשה]]. הצעד המכריע במעבר לחיי קבע היה [[ביות]] צמחים ובעלי החיים. התפתחות זו הייתה איטית, והמעבר מתלות גמורה בצמחי בר לייצור ועיבוד מזון נמשך אלפי שנים.
== היסטוריה ==
שורה 21:
ככל שעלו מספרן וגודלן של החברות החקלאיות, הן התפשטו אל אדמות ששימשו עד אז ציידים-לקטים. תהליך זה של התרחבות משיקולי חקלאות הוביל לפיתוח צורות ה[[ממשל]] הראשונות במרכזים של התיישבות חקלאית, כמו [[הסהר הפורה]], [[היסטוריה של הודו#העידן הפרה-היסטורי|הודו העתיקה]], [[סין הפרהיסטורית|סין העתיקה]], [[אולמקים|אולמק]], [[אפריקה שמדרום לסהרה]] ו[[היסטוריה של פרו#צ'יקו|תרבות הצ'יקה הצפונית]].
== כלכלת הציידים-לקטים ==
שורה 83:
לציידים-לקטים לרוב היה [[אתוס]] של [[שוויון]] חברתי, אף על פי שהציידים-לקטים שהיו תושבי קבע למחצה (למשל, אלו שהתגוררו בחוף הצפוני-מערבי של צפון אמריקה) היו יוצאי דופן לכלל זה. כמעט כל הציידים-לקטים ה[[אפריקאים]] חיו בשוויון חברתי יחסי, כשמעמדתן והשפעתן של הנשים הייתה שקולה לזו של הגברים. [[קרל מרקס]] הגדיר את המערכת החברתית-כלכלית הזאת כ[[קומוניזם]] פרימיטיבי.
השוויוניות האופיינית לציידים-לקטים האנושיים לעולם אינה מוחלטת, אך בולטת כאשר היא נתפסת בהקשר אבולוציוני. [[שימפנזה|השימפנזים]] - אחד ממיני ה[[הומיניניים]] הקרובים ביותר אל האנושות מבחינה אבולוציונית - הם בעלי חברה שאינה שוויונית בעליל, וחיים ב[[היררכיה]] שבה לרוב נשלטים רוב ה[[פרט (מדעי החיים)|פרטים]] על ידי [[זכר אלפא]]. כה גדול הוא הניגוד בין תרבות הציידים-לקטים האנושיים לבין תרבות השימפנזים, עד ש[[פלאואנתרופולוגיה|פלאואנתרופולוגים]] רבים טוענים שההתנגדות האנושית לשליטה היא גורם מפתח שניתב את ההתפתחות האבולוציונית של האנושות לפיתוח ה[[תודעה]] האנושית, השפה, [[שארות]] והמבנה החברתי האנושי הקיים
אנתרופולוגים שונים העלו טענה שאחת הסיבות המרכזיות למבנה החברתי השוויוני של חברות הציידים-לקטים היא עצם היותם נוודים, שכן הניידות דורשת מזעור של נכסים חומריים בכל אוכלוסייה, ולכן, פרט בודד לא יכול לצבור עודף של משאבים, ולא יכול לנכס לעצמו שליטה קבועה ב[[טריטוריה]] מסוימת.
שורה 103:
מחקרם הציב אמנם את תוחלת החיים הממוצעת של הציידים הלקטים בין 21 ל-37 שנים, אך עבור אדם שהגיע לבגרות, תוחלת החיים הצפויה הייתה 68–78.
גורבן וקפלן העריכו בנוסף ש-70% ממקרי המוות נגרמו מ[[מחלה|מחלות]] מסוגים שונים, 20% ממקרי המוות נגרמו כתוצאה מאלימות או מ[[תאונה|תאונות]] ו-10% נבעו מ[[ניוון (ביולוגיה)|מחלות ניווניות]]. מגפות ווירוסים היו נדירים
הבריאות הטובה מהמצופה כנראה נבעה מהמגוון הרחב של האוכל, הפעילות הגופנית והחיים באזור נקי מזיהומים. למעשה תוחלת החיים והבריאות של הצייד-לקט הייתה טובה יותר - מבחינות מסוימות - מתוחלת החיים של [[התקופה הנאוליתית|תרבויות חקלאיות]] מתקדמות יותר שהתגוררו במגורי קבע{{הערה|[http://www.cupcakestocrossfit.com/health-and-fitness/hunter-gatherers-live-longer/ Hunter-Gatherers Live Longer and are Healthier than Agriculturalists]}}.
התפריט כלל מגוון רב של צמחים, [[חרקים]] ובעלי חיים לפי [[עונות השנה]] ואזור הנדידה בו עברו השבטים. אפילו בתקופה המודרנית, בהשוואה, אוכלוסיות רבות ניזונות מתפריט המורכב בעיקרו מצמח אחד או ממספר
בנוסף, סוגי הצמחים שנאכלו היו שונים, בעוד הציידים-לקטים נהגו לאכול אוכל [[הבשלה|בשל]] וטרי, שנקטף או [[צייד|ניצוד]] בימים האחרונים, תרבויות חקלאיות נהגו לאכול אוכל שדרש עיבוד ואינו מזין בצורתו הטבעית (כגון אורז, חיטה, תירס), ונהגו [[שימור מזון|לשמר]] את האוכל בדרכים שונות, כדי לשמור על אספקה לימים קשים.
שורה 128:
עמדות מנוגדות הוצגו על ידי חוקרים לגבי רמת האלימות והמלחמה המאפיינות חברות ציידים-לקטים בני-זמננו, ורמות האלימות העולות מעדויות ארכאולוגיות מחיי ציידים-לקטים פרהיסטוריים.
אנתרופולוגים כ[[רות בנדיקט]], [[פרנץ בועז]] ו[[מרגרט מיד]] הדגישו את השיתופיות והשלום בחייהם, והציגו אותם כ[[הפרא האציל|פראים אצילים]], ומאידך חוקרים אחרים כ[[נפוליאון שניון]] טענו שגברים בעיקר מעורבים באלימות נגד בני השבט שלהם ובמלחמה נגד שבטים וכפרים אחרים בתדירות גבוהה מזו של בני-אדם בחברות תעשייתיות מודרניות. בסוף [[המאה ה-20]] ותחילת המאה ה-21, היסטוריונים צבאיים כ[[עזר גת]] וארכאולוגים פרהיסטוריים כ[[לורנס קילי]] בספרו War Before Civilization {{אנ|War Before Civilization}} מצאו כי מרבית ההריגות במלחמות שבטיות, אינן מתרחשות בקרבות, אלא ב[[פשיטה|פשיטות]] "בלתי הוגנות" המנצלות את אפקט ה[[הפתעה]]. הפסיכולוג [[סטיבן פינקר]] בספרו על תולדות האלימות [[המלאכים הטובים של טבענו]] מצטט עדויות ראייה להתקפות פתע על כפרי הצד היריב וטבח נשים וילדים אצל שבט ה[[יאנוממי]] {{אנ|Yanomami}} ב[[אמריקה הדרומית]], אצל [[אבוריג'ינים|ילידים אוסטרלים]] ואצל ה[[אינואיט]] ב[[אלסקה]]. עדויות ל[[קניבליות]] במלחמה קיימות גם משבטים מודרניים וגם משרידים ארכאולוגים מלפני 800 אלף שנה. [[אצי איש הקרח]], [[מומיה]] טבעית מלפני כחמשת אלפי שנים שהשתמרה ב[[הרי האלפים]], מת מראש חץ שנמצא בגבו, וכן התגלו על כלי-נשקו וגופו כתמי דם מארבעה אנשים נוספים. ציידם-לקטים בחברות שבטיות עשויים
בספריהם של קילי ופינקר מרוכזות תוצאות מחקרים כי ב-27 חברות שבטיות של ציידים-לקטים וחקלאים פשוטים, רמת האלימות ה[[חציון|חציונית]] הייתה למעלה מ-500 הרוגים למאה אלף נפש לשנה, בהשוואה לכ-280 בחברות תעשייתיות באירופה בראשית המאה ה-20 בתקופת [[מלחמות העולם]], ורק 1 לערך במדינות אירופה בתחילת המאה ה-21. [[ג'ארד דיימונד]] תיאר בספרו, "העולם עד אתמול - מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות?", את המלחמה בין כפרי ה[[דאני]] ב[[גינאה החדשה]], וסבר שהאחוזים הגבוהים של הרוגים נבעו מכך שכמעט כל הגברים השתתפו בלחימה, ושגם האוכלוסייה הבלתי-לוחמת של נשים, ילדים וקשישים הייתה בסיכון גבוה ליפול קורבן לפשיטות. עם זאת, מלחמות כאלו היו נדירות, ולא התרחשו במשך רוב הזמן.
שורה 149:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13814&str1=
* {{הארץ|איאן סמפל|שן הבינה שגילתה צייד־לקט ספרדי תכול עיניים|1.2228195|28 בינואר 2013}}
* הערך "[http://ecowiki.org.il/wiki/
==הערות שוליים==
|