לוט ובנותיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ גניבת ⭠ גנבת (באמצעות WP:JWB) |
|||
שורה 91:
על אף הביקורת של חז"ל כלפי הבכורה שחושפת את שורשי הריונו של בנה מואב, בקריאת שמו; בהקדמה לחלק השמיני של סדרת הספרים '[[אגרות משה]]' הביאו נכדי מחבר הספר{{הערה|שם הביאו סיפורים רבים על קורות חייו של סבם. בפתח הדברים כתבו: "הסיפורים שיובאו להלן נשמעו מפי רבנו [רבי משה פיינשטיין] בעצמו, ואנו מוסרים אותם כפי שנשמעו. הוא סיפר רק סיפורים שהיה בהם מוסר השכל של אהבת תורה ויראת שמים, שהשפיעו עליו ועיצבו את דמותו".}} מעשה ש[[הרב פיינשטיין|הרב פיינשטין]] נכח בו, ממנו עולה סיבת הדבר, כפי שבנות לוט עצמן בארו בחלום לאדם שדיבר בגנותן:
{{ציטוט|תוכן="בתחילת חורף תרפ"ב, חלה אחד מבעלי הבתים ונפל למשכב במין חולי מוזר ולשונו התנפחה בפיו. כאשר תקיף ליה עלמא [תקף חוליו והחמיר לכדי גסיסה] ורבנו בא לבקרו, ביקש החולה להוציא כל איש מעליו, וסיפר לרבנו את סיבת חליו. לדבריו, שבוע קודם לכן בשבת פרשת 'וירא' הקשה כיצד זכו בנות לוט שהמשיח יהיה מצאצאיהן, אף שלא בושו בגילוי עריות שעשו, והודיעו שבניהן הם מאביהן, ודיבר עליהן בדרך בזיון. בלילה הופיעו בחלומו שתי נשים זקנות מאד שראשן ופניהן מכוסים, ואמרו שהן בנות לוט. הן הוסיפו ואמרו לו ששמעו את טענתו, ובאו מעולם האמת לענות לו.
הן טענו שהיו יכולות לומר שמאחר שהן ממשפחת אברהם וניצלו בדרך נס מסדום, לא היו תולים בהם מעשה זנות, והיו יכולות לייחס לעצמן כל מעשה נס. כך שהיו יכולות לומר שנתעברו מן השכינה כביכול, ולייסד דת חדשה כנצרות. והן קראו לבניהן 'עמון' ו'מואב' להודיע שכאשר אשה מתעברת - יש לוולד תמיד אב בשר ודם. בזכות זה זכו ויצא מהן המשיח האמיתי.
עוד אמרו שהוא חטא חטא גדול כאשר דיבר עליהן בדרך בזיון. מאחר שהוא דבר עליהן בזלזול - הוא ייענש מידה כנגד מידה כמרגלים, ותשתרבב לשונו ותתנפח בחולי משונה, וכך ימות. כשסיים האיש לספר את סיפורו, היסב את פניו אל הקיר ונפטר לעולמו. רבנו ראה בכך עניין אמיתי, מאחר שההסבר נראה לו הסבר אמיתי
== "שיכור כלוט" ==
| |||