משתמש:Nettadi/חולית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
כוחם הליקטורים היה מספיק כדי לשמור על פקידים ונושאי משרות תוך כדי מילוי תפקידם האזרחי, אך הם מעטים מדי מכדי שיוכלו להיות יעילים כשומרי ראש למפקדי צבא בקרב. על רקע ליקוי זה קצינים צבאיים החלו להקיף את עצמם ביחידות זמניות של חיילים שנבחרו מבין הלוחמים המצטיינים כדי להבטיח את ביטחונם במהלך מערכה ובמהלך הקרבות. נוהג זה התפשט יותר בצבא הרפובליקה והכה שורש מכיוון שגנרלים נותרו במערכה לתקופות ארוכות יותר. יחידות משמר אלו היו צמודות למפקד הצבא והתגוררו באוהל שהיה ידוע בשם [[פרטוריום]] ([[לטינית]] '''Prætorium''' - [[מפקדה]] צבאית) על שם תואר ה[[פראיטור]] - תוארו של הקונסול כאשר הוא מוביל צבאות למלחמה. מתוך זאת נולד שמו של המשמר - המשמר הפרטוריאני.
===ייסוד המשמר הפרטוריאני===
עם תום תקופת הרפובליקה ובמהלך מלחמת האזרחים בסוף שנת 40 לפנה"ס הפעילו [[אוקטביאנוס]] הטוען לכסא השליט ברומא כיורשו של [[יוליוס קיסר]] ו[[מרקוס אנטוניוס]] את שניהם יחידות פרטוריות של ותיקים שנבחרו מקרב הלוחמים הותיקים של הלגיונות הנאמנים. לאחר הנצחון, וביסוס שלטונו הפך אוקטביאנוס ששינה את שמו לאוגוסטוס את המשמר הפרטוריאני ליחידה מאורגנת ומגובשת שתפקידה היחיד היה שמירה על
על פי המקורות הרומאיים המשמר היה מורכב מ 9 גדודים בני 1000 חיילים בכל גדוד [[קוהורטה]] ויחידת פרשים קטנה שחייליה שימשו לתפקידי קשר בעיקר. 3 קוהורטות הוצבו על ידי אוגוסטוס במחנה בסמוך לרומא ושאר הקוהורטות הוצבו בערים אחרות באיטליה בתקופת שלטונו של הקיסר [[טיבריוס]] רוכזו כל 9 הקוהוררטות במחנה מיוחד מחוץ לשער הצפוני-מזרחי של רומא שקיבל את השם [[קסטרה פרטוריה]]. יחידה נוספת של המשמר כללה כ 300 לוחמים שנקראו "צופים" (לטינית: Speculatores) שעסקו בתפקידי מודיעין מחד ותקשורת בין היחידות בשדה המאידך. החיילים גוייסו מתוך מחוזות של איטליה ועליהם פיקדו שני קצינים מ[[מעמד הפרשים]] שנשאו בתואר [[פרפקט פרטוריאני]] (לטינית: praefectus praetorio) בהמשך ועם התרחבות תחומי העיסוק של המשמר הפך התואר לתפקיד הגבוה ביותר אליו יכול היה להגיע אזרח רומאי ממעמד הפרשים. {{הערה|1=משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 עמוד 138}} חיילי המשמר הפרטוריאני זכו לתנאי שירות, שכר ומענקים שמנים טובים במיוחד בעיקר בהשוואה לחיילים בלגיונות אחרים. הפרטוריאנים קיבלו שכר גבוה משמעותית מחיילים אחרים דרך מערכת תקצוב שנקראה "קצבה וחצי" sesquiplex stipendum. ותחת הקיסר [[נרון]] עלה שכרו של חייל במשמר הפרטוריאני והיה פי שלושה וחצי משכרו של חייל לגיון, בנוסף זכו הפרטוריאנים במענקים נדיבים (לטינית: donativum) שחולקו על ידי כל קיסר שעלה לשלטון. מענק זה זה היה שווה ערך למספר שנות שכר, ולעתים קרובות חזר על עצמו באירועים חשובים של האימפריה, או באירועים שנגעו למשפחה הקיסרית: ימי הולדת, לידות ונישואים. מענקים אלו וחלוקת כספים משמעותיות או סובסידיות מזון חידשו והבטיחו את נאמנותם של הפרטוריאנים. [[ספטימיוס סוורוס]] הגדיל את הקצבה ל -1,500 דנרים בשנה, שחולקו בינואר, מאי וספטמבר.
על פי ההיסטוריון [[משה עמית]] המשמר הפרטוריאני הוקם כיחידה צבאית שתפקידה העיקרי בימי אוגוסטוס ויורשיו היה להבטיח ישעמד לפקודת הקיסר בכל עת כערובה ליציבות המשטר ועל מנת להבטיח את הסדר הציבורי ברומא ובאיטליה. את בטחונו הישיר של הקיסר הבטיחה יחידת שומרי ראש, שכירי חרב זרים ( Numerus Batavorum) שנחשבו לחסינים מהשפעת גורמים שעויינים לאוגוסטוס בתוך המערכת השלטון הרומאית. יחידה זו היתה פעילה בהרכבים משתנים עד לתקופת שלטונו של [[גלבה]]. {{הערה|1=משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 עמוד 141}}
| |||