כיכר עירונית – הבדלי גרסאות

מאוחר יותר התפתח ב[[רומא העתיקה]] [[פורום רומאנום|הפורום]] שעוצב בצורה של כיכר או מספר כיכרות (מחוברות לפי קווי מתאר [[טופוגרפיה|טופוגרפיים]]) ששימש כמרכז עסקים המשפטי הציבורי של העיר.{{הערה|1=R. sennett, "The conscience of the eye. The design and social life of cities",New York & London, 1990, p.50|שמאל=כן}}

ב[[ימי הביניים]] קמו ערים רבות (אך לא גדולות במיוחד) אשר מיקומן נקבע על ידי מאפיינים [[טופוגרפיה|טופוגרפיים]] כמו [[נהר]]ות, [[חוף|חופי]] ה[[ים]] ו[[מצר יבשה|מצרי יבשה]]. מאפיינים אלו גרמו להתפתחות [[גשר]]ים והרחבת פיתוח העיר ולקשרים הדוקים פנים יבשתיים. התפתחות ה[[גילדות]], והעיסוק בענפים כלכליים, הפכו את הערים למרכזי מסחר פורחים. עם התפתחות הערים והתפתחות המיומנות השונות ניתן לראות טיפוסים שונים של ערים, שיכולות להתאפיין לפי רחובותיהם וכיכרותיהם המרכזיות. בנוסף לערים אלו, ישנן ערים שהתפתחו בצורה חופשית או תוכננו, בצורה מלאה או חלקית.{{הערה|1={{צ-ספר|מחבר=אלישע אפרת, "|שם=יסודות הגאוגרפיה העירונית",|מקום הוצאה=תל אביב , |מו"ל=אחיאסף, 1979‬, |1979|עמ' 44 - 47=44–47}}}}

סוג אחד לכיכר הוא מקום ציבורי רחב או מקום פתוח במרכז העיר הנמצא בין בניינים עירוניים. הכיכר משמש לאיסוף אנשים ויש בו לעיתים [[חנות|חנויות]]. כיכר מסוג זה היא לרוב חלק מהיסטורית הפיתוח של מרכז העיר, שמהווה גם נקודת מפגש של רחובות וגם נקודה מרכזית בפיתוח וניהול ציבורי מקומי.{{הערה|1=Webster’s encyclopedic unabridiged dictionary of the English language", Gramercy books, 1996|שמאל=כן}}

סוג אחר הוא אזור בסמוך ל[[כביש מהיר]] בו יש מתקנים ציבוריים, מקום שנותן שירותים לקהל רחב. כלומר [[מרכז קניות]], [[שוק (מסחר)|שוק]] או מתחם של חנויות בנקים בתי קולנוע, תיאטראות וכו' במיקום בדרך מהירה בו השהות היא יותר זמנית ופחות קבועה. זוהי כיכר עסקית המפותחת כחלק מהאזור המסחרי של העיר. לרוב חלק גדול בהתפתחות של פרברי המשרדים היא התפתחות כיכר משרדים, שנבנת על ידי הבעלים או מנהלים בכוונה לפיתוח של המרחב הכללי באמצעות מימון פרטי.{{הערה|1=Stephan carr, "Public space",pp80-81pp. 80–81|שמאל=כן}}

לדוגמה, ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] החלה התפתחות מוגברת ב[[ניו יורק]] ומפתחים של בנייני המשרדים הגבוהים נטו לעצב את קומות התחתית כפלאזה שמטרתה להפוך את הבניין כולו למרשים יותר. ישנם כיכרות המשולבות עם [[מדרחוב]], [[שדרה]], [[פארק]] וישנם כאלה המשמשות גם עבור "תהלוכות או מצעדים" בעיקר במדינות דיקטטוריות בהם גם משולבים בכיכר גם "יציע" עבור אנשים מכובדים והמבנים סביבה פונים ברובם עם כל החזיתות אל הכיכר עצמה. במהלך המאה ה-20 הוקמו בערים גדולות ברחבי העולם שדרות רחבות המשמשות גם בתור: "[[כיכר לאומית]] (להבדיל: [[שדרה לאומית]])" הנמצאות בעיר הבירה וסביבה מרוכזים לעיתים גם מבני הממשל של המדינה, מוזיאונים לאומיים, חברות לאומיות, מוסדות תרבות חשובים, ולעיתים גם מרכזי בילוי ומסחר ולעיתים גם משמשות גם עבור נאומים של פוליטיקאים וראשי המדינה או משמשות בתור כרטיס הביקור של המדינה עבור המבקרים בה.

*'''[[פלאז'ה|פלאזהפלאטיה]]''' -– הוא המונח הב[[ספרדיתיוון|ספרדיתרבות היוונית]] לכיכר עירונית המציינת "נקודת ציון עירונית" או "רחבה המשמשת עבור התכנסויותמפגשים אווחגיגות אירועיםביישובים שוניםהכפריים.

במרכז [[פילדלפיה]] יש כיכר שבה עומד בניין העירייה ובמרחקים שווים מהמרכז ארבע כיכרות שנועדו למגורים, כאשר הגורל של כל כיכר נותן דוגמה יוצאת במינה לסוגים שונים של כיכרות, כאשר כולן בעלות אותו גודל וגיל, שגורלן שונה למרותעל אף שבמקור כולן נועדו לאותה המטרה.

# כיכר נוספת ואחרונה הצטמצמה לכדי '''אי תנועה''' קטן "לוגן סירקל" (Logan circle) בשדרות בנג'מין פרנקלין, המהווה דוגמה לתכנון ברוח "העיר היפה". בכיכר מזרקה מרשימה וגינון מתוחזק למופת. אמנם קשה להגיע אליה ברגל והיא בעיקר מנעימה באלגנטיות לחולפים על פניה במהירות במכוניות, אך בימים יפים מגיע אליה זרם קטן של מבקרים. אזור צמוד אליו התנוון לגמרי אך שכונת העוני שבסביבה חוסלה והוסבה ל"עיר הקורנת".{{הערה|1=ג'יין ג'ייקובס, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", עמ' 128 - 129128–129}}