לוט מיריק מוריל – הבדלי גרסאות

 

מוריל נולד במיין. הוא התחנך בבית ספר ציבורי ולאחר תקופת לימודים קצרה בקולג' ווטרוויל שבמיין, הוא שימש כמנהל בית ספר פרטי ב[[ניו יורק]]. הוא למד [[משפטים]] וב-[[1839]] הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. לאחר מכן הוא פתח משרדי עורכי דין ברדפילד וב[[אוגוסטה (מיין)|אוגוסטה]], [[מיין]]. מוריל, שנודע בשל דיבורו הצח, היה עד מהרה לחבר אהוד בקרב ידידיו חברי [[המפלגה הדמוקרטית]] תומכי ההתנזרות מאלכוהול. ב-[[1854]] נבחר מוריל ל[[בית מחוקקים (מדינות ארצות הברית)|בית הנבחרים]] של מיין כנציג המפלגה הדמוקרטית ושימש כיושב ראש המפלגה במיין. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-19]] הייתה האומה האמריקאית חלוקה בשאלת ה[[עבדות בארצות הברית|עבדות]], ועקב כך השתנתה השקפתו הפוליטית של מוריל והוא עבר להיות חבר ב[[המפלגה הרפובליקנית|מפלגה הרפובליקנית]], אך ורק בשל העובדה שהרפובליקנים התנגדו להרחבת העבדות. ב-[[1856]] הוא נבחר ל[[סנאט]] של מדינת מיין מטעם המפלגה הרפובליקנית וב[[1858]] נבחר כמושל מיין, תפקיד בו הוא כיהן עד לפרוץ [[מלחמת האזרחים האמריקאית]] ב-[[1861]]. באותה שנה הוא נבחר ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]], בעקבות התפנות המושב של מיין בסנאט לאחר ש[[האניבל המלין]] נבחר כ[[סגן נשיא ארצות הברית|סגן הנשיא]] תחת הנשיא [[אברהם לינקולן]]. כהונתו בת 15 השנים של מריל בסנאט התרחשה במהלך מלחמת האזרחים ו[[תקופת השיקום]]. הוא תמך בחקיקה שהוציאה את העבדות אל מחוץ לחוק ב[[וושינגטון די. סי.]] ודחף לקידום החינוך ו[[זכות בחירה|זכות הבחירה]] לעבדים המשוחררים ה[[אפרו-אמריקאים]].

ב-[[1876]] מונה מוריל כ[[מזכיר האוצר של ארצות הברית]] בממשלו של הנשיא [[יוליסס סימפסון גרנט]] במקומו של [[בנג'מין בריסטו]] שהתפטר. יריבו הפוליטי [[ג'יימס בליין]] מונה במקומו כסנאטור מטעם מיין. כהונתו של מוריל כמזכיר האוצר נמשכה פחות משנה. עם פרישתו מתפקיד זה מינה אותו הנשיא [[רתרפורד הייז]] כגובה המכס של נמל [[פורטלנד (מיין)|פורטלנד]], מיין, תפקיד בו הוא שימש עד למותו ב-[[1883]].

==ראשית חייו==

==קריירה פוליטית במיין==

מוריל נכנס לחיים הפוליטיים כדוברה של תנועת ההתנזרות משתייה במיין ושל תנועות פוליטיות נוספות. ב-[[1841]], לאחר שהתפרסם באזורו, הוא עבר לאוגוסטה, שם הוא נאם בפני הוועדות בבית המחוקקים המדינתי. כך הוא החל לצבור ניסיון בפוליטיקה של מיין. הוא החל לעסוק בעריכת דין באוגוסטה ושותפיו היו ג'יימס ברדבראי וריצ'רד רייס. ב-[[1849]] היה מוריל ליושב ראש המפלגה הדמוקרטית במיין ובתפקיד זה הוא שימש עד [[1856]]. ב-[[1854]] הוא נבחר מטעם הדמוקרטים לבית הנבחרים של מיין. החל מ-[[1855]] החל מוריל להתנער ממצע מפלגתו ובסופו של דבר עבר אל [[המפלגה הרפובליקנית]], זאת על רקע הוויתורים של המפלגה הדמוקרטית למדינות ה[[עבדות בארצות הברית|עבדות]]. ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1856|בחירות לנשיאות של 1856]], האמין מוריל ש[[ג'יימס ביוקנן]] היה מועמד טוב, אך הוא ציין שמצע המפלגה הדמוקרטית היה "שערורייה לאומה ועלבון לצפון". שינוי השקפותיו הפוליטיות של מוריל נעשה יחד עם אחיו, אנסון מוריל, ועם ידידו ולימים סגן הנשיא [[האניבל המלין]]. מוריל ניתק לחלוטין את קשריו עם המפלגה הדמוקרטית ועבר באופן רשמי למפלגה הרפובליקנית. כחבר המפלגה הרפובליקנית הוא נבחר ל[[סנאט]] של מיין ב-[[1856]], שם הוא כיהן כנשיא הסנאט. הוא היה הרפובליקני הראשון שכיהן בתפקיד זה, ונציגי המפלגה החזיקו בו עד [[1964]], למעט תקופה קצרה. ב-[[1858]] נבחר מוריל כ[[מושל (ארצות הברית)|מושל]] מיין (אחיו אנסון כיהן כמושל גם הוא בשנים [[1855]] - [[1856]]). מוריל כיהן כמושל עד לינואר [[1861]], כאשר הוא נבחר ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]] במקומו של האניבל המלין, שפינה את מושבו בסנאט כאשר התמודד לתפקיד סגן הנשיא כשותפו למרוץ של [[אברהם לינקולן]].

מוריל נכנס לסנאט בנקודת מפנה היסטורית, ערב פרוץ [[מלחמת האזרחים האמריקאית|מלחמת האזרחים]]. הוא התנגד נחרצות לפשרה עם עקרונות העבדות, באמצעות תיקונים חוקתיים, להשכנת שלום. בפברואר [[1861]] הוא השתתף בוועידת השלום שבה נעשה ניסיון למנוע את פרוץ המלחמה והוא התנגד להצעות הפשרה של [[ג'ון ג'ורדן קריטנדן]], שדמו לאלו של [[פשרת קריטנדן]]. במרץ [[1862]] תמך מוריל בחקיקה שקבעה את שיחרורם של העבדים במדינות הדרום שישוחררו. מוריל האמין שחקיקה זו תהווה נשק כנגד מדינות הדרום המורדות. באפריל אותה שנה הוא נאם בזכות החוק שהעביר הקונגרס ונחתם על ידי הנשיא לינקולן שעל פיו שוחררו העבדים ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]]. בסיום המלחמה הוא טען נגד ענישתן של מדינות הדרום על מרידתן והעדיף חינוך משמעותי לכל בני הגזעים.

===תקופת השיקום===

===שירות בוועדות הסנאט===

בעת כהונתו בסנאט כיהן מוריל כיושב הראש הראשון של [[ועדת ההקצבות של הסנאט של ארצות הברית|ועדת ההקצבות של הסנאט]]. הוא גם שימש כיושב הראש של ועדת הביקורת על ההוצאות של הסנאט בשנים [[1863]] - [[1867]], כיושב ראש ועדת הסנאט לענייני [[מחוז קולומביה]] בשנים [[1865]] - [[1867]], כיושב ראש [[ועדת ההקצבות של הסנאט של ארצות הברית|ועדת ההקצבות של הסנאט]] בשנים [[1867]] - [[1871]] ו-[[1873]] - [[1876]] וכיושב ראש הוועדה לענייני [[ספריית הקונגרס]] בשנים [[1896]] - [[1873]].

==מזכיר האוצר==

===הוויכוח על פדיון שטרות הכסף===

==שנותיו האחרונות==

לאחר תום כהונתו כמזכיר האוצר שב מוריל למיין ומונה לגובה המכס של נמל פורטלנד.