חצי שבט המנשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מנשה שמר על נחלותיו בבשן בתקופת יוסף . |
פרי צדיק על בכורת נחלת מנשה |
||
שורה 77:
ה[[נפתלי צבי יהודה ברלין|נצי"ב]] הסביר שצירוף שבט המנשה לראובן וגד נועד לחזק אותם מבחינה רוחנית, ובלשונו:
{{ציטוט|תוכן=היה בזה כוונה פנימית שנוגע לכלל ישראל שישבו בעבר הירדן. ונראה דבשביל שראה משה רבינו דבעבר הירדן כח התורה מעט... על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי ארץ באור כח שלהם, וכתיב (שופטים ה', י"ד): "מני מכיר ירדו מחוקקים" - היינו גדולי תורה ראשי ישיבות... והשתדל משה שיתרצו המה לשבת בעבר הירדן, ומשום זה הרבה להם נחלה עד שנתרצו.|מקור=העמק דבר, יהושע י"ז, א'|אנגלית=}}
דבריו מבוססים על הבנתו שבקשת ראובן וגד לקבל ארץ מקנה נבעה מרדיפתם אחר החומריות, ואילו שבט מנשה היה ידוע במעלותיו הרוחניות, והמטרה הייתה שישפיעו בני מנשה לטובה על שני השבטים הפורשים{{הערה|הרחיב בכך [[חיים דרוקמן|הרב חיים דרוקמן]] בספרו: בארץ לא זרועה, פרשת מטות, "בקשת בני ראובן ובני גד", תחת הכותרת: "חצי המנשה".}}.על פי פנימיות התורה על הפסוקית '''ולמכיר נתתי את הגלעד''' ,- למכיר - למכיר בוראו !.
כן כתב הפרי צדיק : " "ש למכיר בוראו היינו מי שזכה לבחי' הדעת וכמ"ש <small>(מד"ר נשא ר"פ י)</small> דעת זה המכיר את בוראו. נתתי את הגלעד שזוכה לגילוי אליהו שזה ג"כ מדריגה ברוה"ק שהוא דעת כמ"ש רש"י תשא ובדעת רוח הקודש. " מכיר בן מנשה בן יוסף היה בכור בן בכור בן בכור ,אושיה 'בכורית 'שהיה לה הבנה רוחנית מיוחדת ולכן זכתה לנחלה מחוץ לחלוקה השבטית הרגילה ,דהיינו לא רק נלקחה כאן בכורתו של יוסף שלקח 2 נחלות - נחלה כפולה כבכור , גם מנשה בנו לקח נחלה כפולה כבור שמומשה על ידי מכיר בנו . == בתרבות ==
| |||