ר"י הזקן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים, \1, הייתה |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 31:
| חתימה =
}}
רבי '''יצחק בן שמואל הזקן''' מ[[דמפייר|דַמְפִּיֶיר]] (או '''דַנְפִּיֶיר'''; בכתיבה הרבנית המקובלת: '''דנפירא'''. ב[[צרפתית]] מודרנית: Dampierre-Sur-Aube {{צר|Dampierre (Aube)}}), ובכינויו הנפוץ '''ר"י הזקן''' או '''רבינו יצחק בעל התוספות''', היה מראשוני [[בעלי התוספות]] ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של ה[[תוספות]]. מראשות ישיבתו בדמפייר ניצח ר"י הזקן, אחיינו של [[רבנו תם]], על כל יצירתם המוקדמת של התוספות.
מלבד יצירתו התלמודית-תאורטית, היה ר"י גם [[גדול הדור]], ופסקי ההלכה שכתב שוגרו לכל רחבי [[אירופה]]; בנוסף לכך עסק בכתיבת [[פרשן מקרא|פירושים למקרא]]. ==משפחתו==
אמו של ר"י הייתה מרים,
ר"י נישא לבִתו של [[יהודה בן יום טוב|רבי יהודה מפריז בן רבי יום טוב]], מבעלי התוספות; אביו של רבי יהודה הוא רבינו [[יום טוב מפלייזא]] שהיה בנם של [[יהודה בן נתן|הריב"ן]] ושל מרים בת רש"י. חותנו של ר"י, רבי יהודה בן רבי יום טוב, נשא לאשה את אלמנת רבו ריב"ם, אחי רשב"ם ורבנו תם (דודני אביו){{הערה|[[אפרים אלימלך אורבך|א"א אורבך]], '''בעלי התוספות''', עמוד 122.}}. לרבי יהודה היו שני בנים נוספים, גיסיו של ר"י: רבי שלמה (ששאלה שהפנה לגיסו ר"י הזקן מצויה ב[[אור זרוע]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]], אות שכ"ו.}} ור"י אף מציע קושיא משמו{{הערה|תוספות שאנץ, [[מסכת פסחים]] דף י"ז עמוד ב'.}}), ורבי יצחק, שהיה אביו של רבינו [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון מפריז]].
<!--
{{עץ משפחה/התחלה}}
שורה 75 ⟵ 70:
== כינויו ==
שמו המקובל, '''ר"י הזקן''', ניתן לו כדי להבחין בינו לבין אחד מגדולי תלמידיו, רבינו [[ריצב"א|יצחק בן אברהם משאנץ]]; תלמידו זה היה יורשו בראשות ישיבת דמפייר, ולכן כונה אף הוא "ר"י מדנפירא". לכן מכונה בדרך כלל רבינו יצחק בן שמואל בשם "ר"י הזקן", ותלמידו רבינו יצחק בן אברהם מכונה "ר"י הבחור" או ריצב"א. בחיבורי התוספות
== קורות חייו ==
תאריכי לידתו ופטירתו של ר"י הזקן אינם ידועים בוודאות. שנת לידתו מתוארכת סביב שנת [[ד'תתע"ה]] ([[1115]]){{הערה|ראו '''מבוא לראבי"ה''' ([[אביגדור אפטוביצר]], [[בית המדרש לרבנים בווינה]], ווינה תרצ"ז), פרק ח' – תולדות החכמים, עמ' 380.}}. תאריך פטירתו בלוח העברי הוא [[כ"ז בתשרי]]. היו ששיערו ששנת פטירתו היא ב-[[ד'תתקל"ה]] ([[1175]]){{הערה|דעה זו הובאה גם ב'''[[ספר יוחסין השלם]]''' (לרבי [[אברהם זכות]], לונדון תרי"ז), עמ' 218 טור ב'. בעל ספר היוחסין הטיל בה ספק על אתר.}}, אך הוכח שהיא בין השנים [[ד'תתקמ"ה]] ([[1185]]) – [[ד'תתקנ"ט]] ([[1199]]), כשההשערה הקרובה יותר היא לכיוון [[ד'תתקמ"ח]] ([[1188]]) – [[ד'תתק"נ]] ([[1190]]){{הערה|ראו '''מבוא לראבי"ה''' ([[אביגדור אפטוביצר]], [[בית המדרש לרבנים בווינה]], ווינה תרצ"ז), פרק ח' – תולדות החכמים, עמ' 380; '''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''' (לרבי [[נפתלי יעקב הכהן]], חיפה תשכ"ט), כרך ה', סוף אות תתתרסט, עמ' רפ"ז; '''שמות חכמים''' (וייס, בני ברק תשס"ט), אות מ"ט, ובהערה 8 בעמ' קס"ח.}}. ניתן לדעת בוודאות שנפטר רק לאחר רציחת בנו [[אלחנן בן יצחק|רבי אלחנן]] בשנת [[ד'תתקמ"ד]] ([[1184]]).
דודיו של רבי יצחק היו ראשוני [[בעלי התוספות]], והם האחים רבנו תם, רשב"ם וריב"ם. רבנו תם, הפָּעיל שבין האחים, היה מנהיגה של [[יהדות צרפת]] ובעל השפעה גדולה על [[יהדות אשכנז]]; נוסף על כך, לאחר עקירתו מעיר מולדתו [[רמרו]] אל עירו של סבו רש"י, [[טרואה|טרוייש]], הקים שם רבנו תם ישיבה גדולה בראשותו, ובה למדו "תלמידים לרוב בלי מספר", כלשונו של רבי [[שלמה לוריא]], וממנה יצאו רוב גדולי הדור לעתיד. ר"י הזקן למד בצעירותו אצל דודו ריב"ם, אולם הריב"ם נפטר בגיל מוקדם, ולאחר מכן למד ר"י בישיבתו של רבינו תם בטרוייש, אליה בא ר"י מעירו רמרו. ר"י היה מקורב מאוד לרבנו תם, והיה שרוי עמו בידידות עמוקה; הם התנצחו זה עם זה בהלכה פעמים רבות, וכאשר צדק ר"י בדבריו הודה לו רבנו תם וקיבל ממנו. בשלב מסוים שב רבי יצחק לרמרו והקים בה ישיבה, עוד בחייו של רבנו תם; לאחר מכן העתיק את ישיבתו לעיר דמפייר{{הערה|ב"אור זרוע" (חלק א', סימן תמ"ב) מספר ר"י על מעשה שאירע לו בשהותו ברמרו, עת רבנו תם – שכבר עקר משם לטרוייש – שב לשם ליטול עמו את ספרייתו ומיטלטליו, ומציין שהמעשה אירע "כשהייתי ברמרו, ... קודם שהלכתי לדור בדמפיר".}}.
שורה 86 ⟵ 81:
ר"י חיבר קובצי תוספות רבים, ששימשו בסיס לכל יצירת הענק של התוספות; מלבד זאת, מצויות גם [[שאלות ותשובות|תשובות]] רבות שהשיב בהלכה להמוני שואליו מצרפת ומחוץ לה. בתשובותיו הוא מזכיר את סבתו מרים בתו של רש"י, ואת אלווינא בתו של [[יהודה בן נתן|הריב"ן]]. ר"י היה מורם של רבים מחכמי אשכנז וצרפת, ומגדולי תלמידיו בצרפת הם רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]], רבי [[שמשון מקוצי]] והאחים הש"ר משאנץ והריצב"א, ובאשכנז רבי [[יהודה בן קלונימוס משפיירא]], ורבי [[אברהם בן עזריאל]] תלמיד רבי ברוך מרגנשבורג ומחבר הספר "ערוגת הבשם".{{דרוש מקור}}
ישיבתו הייתה אבן שואבת לתלמידי חכמים, ושמו של רבי יצחק נישא והתפרסם בכל אירופה, כשתלמידיו ומבקשי תורתו פרושים מ[[צרפת]] ועד [[האימפריה הרומית הקדושה|אשכנז]] ו[[בוהמיה]], ומ[[אנגליה]] ועד [[איטליה]]. שאלות רבות שוגרו אליו בכל תחומי ההלכה, ביניהן מגדולי דורו כמו רבינו [[חיים הכהן מפריז]], רבי [[יוסף בכור שור|יוסף מאורליינש]] (בכור שור), רבינו נחמיה, וה[[קידוש השם|קדוש]] רבי יום טוב מיואני - תלמידי רבנו תם, רבי יוסף ב"ר משה מ[[טרואה|טרוייש]] (רבינו פורת) תלמיד רשב"ם, רבי [[אשר בן משולם מלוניל|אשר מלוניל]] מ[[פרובאנס]] תלמיד [[זרחיה הלוי|הרז"ה]], רבי ברוך מרגנשבורג תלמיד הריב"ם, רבינו יואל הלוי אבי [[אליעזר בן יואל|הראבי"ה]], רבי משה מלונדריש ([[לונדון]]), רבי שמואל מאניוב (אולי היא [[אנז'ו]]), [[חכמי לוניל]], ורבים אחרים.
רבי [[מנחם בן זרח]] כותב בהקדמתו לספרו "צידה לדרך":
שורה 94 ⟵ 89:
ואכן תלמידיו מזכירים את הערותיו על תוספותיהם שישבו ופירשו לפניו.
ר"י נשא לו לאשה את בתו של [[יהודה בן יום טוב|רבי יהודה מפריז]], נכדם של [[יהודה בן נתן|הריב"ן]] ומרים בת רש"י. ממנה נולד לו בנו [[אלחנן בן יצחק|אלחנן]], לימים אחד מתלמידיו הגדולים; בין הבן לאביו שררו יחסים חמים, ורבי יצחק היה מפלפל עמו בהלכה, דורש בעצתו ואף מעיין בחיבוריו של רבי אלחנן, שהפך גם הוא לאחד מגדולי בעלי התוספות. רבי אלחנן שימש מעין מזכיר לאביו הגדול, והיה כותב את תשובותיו של ר"י למענו ורושם את דבריו{{הערה|מבוא ל'''תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן)''', [[מקיצי נרדמים]] תש"פ, עמ' י"ג.}}.
בשנת [[ד'תתקמ"ד]] ([[1184]]), עוד בחייו של ר"י הזקן נפטר בשיבה טובה בין השנים [[ד'תתקמ"ח]] ([[1188]]) – [[ד'תתק"ן]] ([[1190]]), ונקבר ב[[רמרו]].
שורה 107 ⟵ 105:
תורתו ודבריו של ר"י הם ייחודיים מכמה צדדים: ראשית, משנתו עברה דרך כור מבחנם של שישים רבנים מתלמידיו שכל אחד מהם ייחד לו [[מסכת]] לבקיאות, לשם הארת דברים מכל חלקי התלמוד, ולכן תורתו של ר"י בהירה וסדורה היטב; ושנית, תורתו נמסרה לדורות בידי תלמידו רבינו שמשון משאנץ בתוספותיו, שבעריכתו של רבינו [[אליעזר מטוך]] נעשו לנחלת כל לומדי ה[[תורה שבעל-פה]].
את עיקר תורתו למד מדודו רבנו תם, שהיה רבו המובהק ולו רחש כבוד רב והערכה עצומה; כאשר נתקל במאמר של רבנו תם שהיה מנוגד לדעתו שלו, כמעט תמיד ביטל דבריו מפני דברי דודו ורבו{{הערה|ראו דבריו ב[[תשובות מיימוניות]] בהלכות מאכלות אסורות סימן ה'; [[תוספות]] ל[[מסכת ביצה]] דף י"ז עמוד ב'.}}
כאשר הופנתה לר"י שאלה בעניין [[בשר בחלב]], ערך ר"י בירור רחב-היקף אצל נשות משפחתו, כיוון שאפילו {{ציטוטון|אם אינם נביאות, בנות נביאים הם וגדולי הדור, ויש לי לסמוך על המנהג}}; ובתשובתו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16244&st=&pgnum=35 תשובות ופסקים לר"י הזקן], בספר שיטת הקדמונים על [[מסכת עבודה זרה]], חלק ג' סימן מ"ו; '''תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן)''', [[מקיצי נרדמים]] תש"פ, סימן ל"ח.}} הוא מספר כי בנידון זה שאל תחילה {{ציטוטון|את הגברת חמותי, אלמנת דודי הר' [[יצחק בן מאיר|יצחק]] דהוי מרי דעובדא, היאך נוהגות הנשים בדבר זה}}, והיא השיבה לו כי מנהגה להקל בנידון, וכי מימיה לא ראתה שמחמירים בדבר זה, {{ציטוטון|לא בביתו של הרב הר' [[יצחק בן מאיר|יצחק]], ולא בבית זקני הרב ר' [[מאיר בן שמואל|מאיר]] חמיה}}; לאחר מכן שאל ר"י את {{ציטוטון|מרת שלימה אשת הר"ר אליעזר <small>(שהיה דודו של חותנו של ר"י, ובן-דודה של אמו של ר"י)</small>, שתופסת מנהג אמה מרת [[בנות רש"י|מרים]] בתו של ר' [[רש"י|שלמה]], ו[היא] בת הר"ר [[יהודה בן נתן|יהודה]] זקיני חתן רש"י}}, ואף היא הקלה בנידון; לעומתן, {{ציטוטון|מרת מרים אשת דודי [[רבנו תם]]}} נהגה להחמיר בדבר, ו{{ציטוטון|לא נודע לי אם על פי דודי עשתה, או על פי בעלה הראשון, ה"ר אברהם, שהיה רגיל בחומרות}}. ועל כן מסיים ר"י כי {{ציטוטון|1=אם על פי הקדוש [=ר"ת] עשתה, אבטל קצת דבריי ומנהג הגברות שבכאן [כדי] לאחוז [בדעת ר"ת]; כי גם לי ראוי ללכת אחרי רבי, אם על פיו היה - אע"פ שיש בידי טעם להעמיד כמנהג שאומרת חמותי, שהייתה בבית זקיני רבי [[מאיר בן שמואל|מאיר]] ודודי הר"ר [[יצחק בן מאיר|יצחק]] - כי לא מלאני ליבי לחלוק על דברי רבותינו, להקל בזאת לעצמי. ... והסומך על מנהג בית זקיני ודודי, לא אענשנו.}}
למרות שאחר פטירת ר"י הזקן הלכו בדרכו רוב חכמי צרפת, ובראשם רבינו שמשון משאנץ, ועיקר עסקם היה לפלפל בדבריו – שונה מכלל זה היה הריצב"א, אשר פעמים מרובות חלק על דברי רבו וחידש שיטות שונות וייחודיות ללימוד הש"ס, ובדרכו זו הלכו אף חלק מ[[תוספות איוורא|חכמי איוורא]] שהיו תלמידיו{{הערה|'''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''' בערכו, כרך חמישי ערך תתתפ"ז.}}.
== לדמותו ==
רבי יצחק היה נערץ על כל סביביו. בדמותו הציבורית היה ר"י סמכות תורנית שהנהיגה ברמה את כל יהודי אירופה; מכל קצוות היבשת הריצו אליו השואלים את ספיקותיהם, ותלמידים נהרו לפתחו מכל הארצות. מעמדו השתווה רק לסמכותו של דודו רבנו תם לפניו
גם בדמותו האישית היה רבי יצחק אדם משכמו ומעלה. רבי יצחק היה [[ענווה|ענוותן]] גדול מטבעו, ולכל שואליו השיב בכניעות ובשפל רוח, ואף בפסקיו מעולם לא עמד על דעתו בתוקף כנגד דברי אחרים. כמעט בכל עת שראה כי רש"י או רבנו תם, רבותיו, סברו להלכה שלא כמותו, ביטל את דעתו מיד מפני דבריהם. בתשובותיו הוא כותב{{הערה|'''תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן)''', [[מקיצי נרדמים]] תש"פ, סימן ע'.}} כי את {{ציטוטון|דברי רש"י אין לעקור ולהקל בלא ראיה ברורה}}. מחמת הליכותיו הצנועות והרכות הפך לפוסק המוסכם על הכל, ופסקיו נתקבלו על רבים מהפוסקים שבאו בעקבותיו.
למרות העליונות המוחלטת שנתנו בני דורו לפסקיו, ר"י עצמו ברח תמיד מן ההוראה ולא היה סומך על פסקיו שלו כלל. באחת מתשובותיו{{הערה|נדפסה בספר שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה, סימן ז'.}} כותב ר"י, {{ציטוטון|אבל לא מלאני לבי מעולם להתיר אפילו לאחרים, וכל שכן לעצמי, לפי שאין בידי קבלה בדבר, ... וטוב בעיני שישאלו לאחרים ואל יסמכו על סברתי.}}
שורה 138:
* רבי [[שמשון בן אברהם משאנץ]] (ר"ש משאנץ) - מחבר תוספות שאנץ, מראשי [[עליית בעלי התוספות]] לארץ ישראל. תלמידו הגדול של ר"י וממשיך דרכו הלימודית.
*רבי [[הריצב"א|יצחק בן אברהם משאנץ]], הריצב"א - אחיו של הר"ש משאנץ. תלמיד מובהק של ר"י ויורשו בראשות ישיבת דמפייר.
*רבי [[ברוך בן יצחק]], מחבר [[ספר התרומה]] והתוספות ל[[מסכת זבחים]], ומן העולים לארץ ישראל. מתלמידיו המובהקים ביותר של ר"י, ולאחר מכן מתלמידי הריצב"א.▼
*רבי שמואל הבחור בן יוסף מוורדון{{הערה|מוזכר בתוספות ל[[מסכת זבחים]] (של חברו רבינו [[ברוך בן יצחק]]) דף ע"ז עמוד ב', וב[[מסכת יומא]] דף ס"ז עמוד ב', וב[[מסכת שבת]] דף פ"א עמוד ב', ועוד.}}, שלמד לפני כן אצל רבנו תם.
*רבי משה הכהן האשכנזי מ[[מיינץ|מגנצא]]{{הערה|שם=הערה מספר 20180824192555:1|שו"ת מהרש"ל, סימן כ"ט.}}, מתלמידי רבנו תם, חברו של [[אליעזר בן נתן|הראב"ן]] ואביו של רבי יהודה מפרידבורג (מרבותיו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]).
*בנו של ר"י, רבי [[אלחנן בן יצחק]], שכונה 'הקדוש מדנפירא', ושימש כמזכיר של אביו. ר"י אביו היה קשור אליו מאוד, דן עמו רבות בהלכה, עיין בחיבוריו והביא בתוספותיו מדבריו, לאחר הירצחו.
*רבי [[יהודה בן יצחק מסר לאון|יהודה שירליאון]] מ[[פריז]], שלמד בצוותא עם רבי אלחנן בנו של ר"י. מתלמידיו המובהקים של ר"י ומממלאי מקומו.
*[[אברהם בן נתן|ראב"ן הירחי]] מ[[לונל|לוניל]], בעל [[ספר המנהיג]], שלמד אצל ר"י בישיבתו שבדמפייר, ואף מוסר דברים מפי בנו רבי אלחנן.
שורה 146 ⟵ 147:
*רבי משה בן יעקב מביהם ([[בוהמיה]]){{הערה|שם=הערה מספר 20180824192555:2|'''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''', ערך תתתרסט.}}.
*רבי עזרא הנביא{{הערה|שם=הערה מספר 20180824192555:1}}, המכונה "הרב הנביא ממוקונטור". [[פוסק]], [[מקובל]] ומ[[חישוב הקץ (יהדות)|מחשבי הקצין]].
*רבי שמשון (או שמעון) מיונביל{{הערה|שם=הערה מספר 20180824192555:1}}.
*רבי מנחם בן וורדימס (או וורדינוס) מ[[פריז]].
*רבי [[אליעזר בן שמואל (ורונה)|אליעזר בן שמואל]] מ[[ורונה|ווירונא]] שב[[איטליה]], חברו של ה[[ישעיה די טראני|רי"ד]]{{הערה|ספר הרוקח, סימן שע"ז.}}.
שורה 156 ⟵ 157:
*רבי [[משה מקוצי]], בעל ה[[ספר מצוות גדול|סמ"ג]], גיסו של רבי שמשון מקוצי. מאוחר יותר היה תלמידו של רבי יהודה שירליאון.
*נכדו של ר"י, רבי [[שמואל בן אלחנן|שמואל]] בן הקדוש רבי אלחנן, עורך התוספות ל[[מסכת מועד קטן]]. אחר מות סבו למד אצל ממשיך דרכו הריצב"א.
▲*רבי [[ברוך בן יצחק]], מחבר [[ספר התרומה]] והתוספות ל[[מסכת זבחים]], ומן העולים לארץ ישראל. מתלמידיו המובהקים ביותר של ר"י, ולאחר מכן מתלמידי הריצב"א.
*רבי [[שלמה מטרויש]] (המכונה 'הקדוש מדרויש'), מתלמידי ר"י הצעירים; אחר מות רבו למד אצל הריצב"א. רבו של רבי [[שמואל מפלייזא]]. ישיבה בראשותו נפתחה בטרויש אחר פטירת רבו ר"י{{הערה|שם=הערה מספר 20180824192555:1}}.
*רבי יעקב בן מאיר מ[[פרובאנס]]. מאוחר יותר למד אצל הריצב"א.
*רבינו טוביה. מאוחר יותר למד אצל הריצב"א.
*רבי שמואל מ[[אנז'ו]].
*ייתכן שגם [[תוספות איוורא|רבי משה ב"ר שניאור]] מאייוורא, תלמיד הריצב"א ומייסד שיטת אייוורא, היה תלמיד ר"י{{הערה|'''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''', עמ' קל"ו.}}.
שורה 179 ⟵ 180:
== לקריאה נוספת ==
*
*[[נפתלי יעקב הכהן]], '''[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]''', חיפה 1967, כרך חמישי ערך תתתרסט
*[[שמואל יוסף פין]], '''כנסת ישראל''', וורשה תרמ"ז, עמ' 607
*אברהם שושנה, '''תוספות ר"י הזקן ותלמידו''' (יוצא לאור לראשונה על פי כתב יד גינצבורג בצירוף מראי מקומות וציונים הערות וביאורים, מבוא ומפתחות, פרקים א'-ו'), ירושלים תשס"ז
▲* '''תשובות ר' יצחק בן שמואל מדמפייר (ר"י הזקן)''', ההדירו והוסיפו מבואות והערות: פנחס רוט ואברהם (רמי) ריינר, [[מקיצי נרדמים]], תש"פ.
==קישורים חיצוניים==
| |||