דוד רונן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: {{סמל|פלמ"ח||+}}{{ש}}
אין תקציר עריכה
שורה 12:
 
==ביוגרפיה==
רונן נולד ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|העירעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. בגיל 14 הצטרף לארגון [[ההגנה]], ב-1945 הצטרף ל[[פלמ"ח]] והוצב במחלקת כנרת. ב-1947 שירת ב[[ש"י]]. ב-1948 חזר לשירות בפלמ"ח, עבר קורס מ"כים ושירת בפלוגה ד' של הגדוד הראשון. הוא השתתף ב[[קרבות מלכיה]], ב[[קרב לטרון]], [[קרב חוליקאת]], קרב תל קוניטרה, [[קרב חרבת מחאז]], וטריז בית חנון ב[[מבצע יואב]]. בספטמבר 1949 השתחרר מהשירות הצבאי והצטרף לקיבוץ [[צובה]].
 
ב-1952 התגייס ל[[שירות הביטחון הכללי]] ועבד בו עד עזיבתו ב-1955. ב-1957 חזר לשב"כ, במהלך שירותו הושאל ל[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]] ופעל תחת זהות בדויה ערבית ב[[איראן]] במשך חמש שנים.{{הערה|יעקב נמרודי, "מסע חיי", הוצאת מעריב, 2003, עמ' 218}} כאיש השב"כ היה מפעילו במשך שש שנים של [[רפעת אל גמאל]], סוכן מצרי שהוכפל על ידי השב"כ אחרי שהגיע לישראל בשם "ז'אק ביטון" וקיבל את הכינוי "יתד" על ידי מפעיליו הישראלים. ב"יתד" נעשה שימוש לשם הונאת המצרים לפני [[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|"מבצע יתד" אחד ממבצעי ההונאה המוצלחים ביותר בתולדות המודיעין הישראלי|1.1169519|31 במרץ 2011}}}} בהמשך שירותו מונה רונן לראש מרחב ירושלים, יהודה ושומרון. כמו כן שימש סגן ראש השב"כ עד פרישתו ב-1988.
 
רונן מונה לחבר הנהלה בחברת [[הכשרת היישוב]] של [[יעקב נמרודי]] אותו הכיר משירותם המשותף במערכת הביטחון ובאיראן. הוא שימש כסמנכ"ל החברה וכן אחראי על הביטחון בעיתון [[מעריב]] שתחת שליטתה. בעקבות חלקו ב[[פרשות נמרודי|פרשת האזנות הסתר]] הורשע ב-1998 יחד עם מנכ"ל החברה [[עופר נמרודי]] בעבירות של [[האזנת סתר]] ו[[שיבוש מהלכי משפט]]. הוא נידון לשישה חודשי [[עבודות שירות]] ו[[קנס]] של 100,000 ש"ח.{{הערה|{{גלובס||ביהמ"ש גזר 8 חודשי מאסר בפועל על עופר נמרודי|109140|5 ביולי 1998}}}} ב-2002 פרש מהחברה.