אריאניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
 
=== מוועידת ניקיאה לוועידת קונסטנטינופול ===
הגלות וההתנגדות הנחרצת שספג אריוס בוועידתב[[ועידת ניקאה]] צמצמו את ההשפעה שלו, אך לא עצרו את הפצת הרעיונות האריאניים. אובידיוס בישוף נקומדיה חתר תחת מסקנות ועידת ניקאה, באמצעות פרשנות מוטה של המושגים בהם השתמשו בוועידה, דוגמת "מהות" (ousia) ו"ישות" (hypostasis). הוא הצליח להביא למינוי של בישופים אריאנים בעמדות מפתח, ולנצל את המתחים הפוליטיים לטובת קידום הדוקטרינה. הקיסרים [[קונסטנטיוס השני]] ו[[ואלנס]] היו קרובים לעמדות האריאניות וחיזקו את מעמדן בכנסייה. התחזקות המחנה האריאני הובילה להתנגדות המחנה השמרני.{{הערה|שם=:1}}
 
את המאבק באריאנים הוביל הבישוף [[אתנסיוס]] מאלכסנדריה. ביוזמתו התכנסה בשנת 381 [[הוועידה האקומנית השנייה]]{{אנ|First Council of Constantinople}} ב[[קונסטנטינופול]], במטרה לאשרר את המסקנות של ועידת ניקאה וכך להוציא סופית את המחנה האריאני מגבולות הכנסייה. בוועידת קונסטנטינופול דנו בדוקטרינת השילוש הקדוש והיא עוצבה סופית לרוחו של אתנסיוס. הקרדו עובד מחדש במטרה לצמצם את האפשרות לייחס לו פרשנות "כופרת". הוועידה כונסה בחסות הקיסר [[תיאודוסיוס הראשון]]. בדומה לקונסטנטינוס, גם הוא היה מעוניין באחידות בכנסייה, ודאג להבהיר זאת לבישופים. רוב הבישופים סרו למרותו וחתמו על מסקנות הוועידה, שהפכו לחוק קיסרי. על אף שהאורתודוקסיה שהציג אתנסיוס ביטאה קונצנזוס בקרב הבישופים, היא נקבעה בכפייה מסוימת.{{הערה|שם=:1}} אתנסיוס אכף את מסקנות הוועידה בתקיפות ובקפדנות, ובכך חיסל כמעט לגמרי את האריאניות, שמאז נפוצה בעיקר בקרב ה[[שבטים גרמאניים|שבטים הגרמאניים]].{{הערה|שם=:0}}