מגדל ויליס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח, הגהה
טעות בהגדרה ("בגאומטריה של המרחב, תיבה היא פאון תלת-ממדי בן שש פאות, שכולן מלבנים.")
שורה 25:
==היסטוריה==
===תכנון ובנייה===
[[קובץ:Willis Tower tube structure.svg|ממוזער|250px|ימין|9 התיבותהמנסרות של מגדל ויליס בגבהים שונים]]
 
בשנת [[1969]], [[תאגיד]] [[סירס]] (Sears, Roebuck & Co.), שהיה הגדול בעולם בתחום הקמעונאות באותה תקופה והעסיק יותר מ-350,000 עובדים,{{הערה|Kerch, Steve (October 20, 1991). "This job is a tall order Sears Tower project is the height of redevelopment." Chicago Tribune.}} החליט לאגד את כל משרדיו למבנה אחד מרכזי מתוך תפיסה ניהולית שצעד זה יקטין את הוצאות התאגיד. לשם כך, התאגיד שכר יועץ חיצוני, Arnstein, Gluck, Weitzenfeld & Minow (הידוע כיום בשם Arnstein & Lehr, LLP), שיצביע על תא השטח המתאים ביותר בעיר עבור מטרה זו. לאחר איסוף מידע, התייעצות עם רשויות מקומיות ופדרליות ובחינת תיאום רצונות התאגיד עם החוק, הודיע היועץ לתאגיד כי החלקה המתאימה ביותר לתוכניותם נמצאת באזור הידוע בשם אי האווזים (Goose Island) והיא תחומה ברחוב פרנקלין ממזרח, שדרת ג'קסון מדרום, רחוב ווקר דרייב במערב ורחוב אדמס בצפון. את החלקה חצה לשניים רחוב קווינסי. באותו זמן היו האישורים הנדרשים לפינוי רחוב קווינסי כדי לאחד בין שני השטחים.{{הערה|Arnstein & Lehr, The First 120 Years}} הצעד הבא, היה לרכוש את החלקה. לשם כך, החלה קבוצת עורכי דין ובראשם אנדרו אדסיט (Andrew Adsit) ממשרד עורכי הדין, ארנשטיין (Arnstein), לרכוש מגרש אחר מגרש בתוך אותה חלקה.{{הערה|Chicago Tribune, December 28, 2003.}} במסגרת עסקה זו, קנה התאגיד 15 מבנים ישנים, שהיו בבעלות 1,000 איש, בסכום כולל של 2.7 מיליון [[דולר אמריקאי]].{{הערה|Chicago Tribune, January 4, 1971.}}
 
עם דרישות מרחב מיידיות של 279,000 [[מטר מרובע|מטרים רבועיים]] למשרדים ודרישות לאפשרות הרחבה של המבנה בזכות תחזיות הצמיחה, שכר התאגיד את משרד האדריכלים, "סקידמור, אואינג ומריל", לתכנן עבורו את בניין המשרדים, שלימים יהיה אחד הגדולים בעולם. ה[[אדריכל]] ברוס גרהם ומהנדס הבניין פלזור רהמן קהאן יצרו מבנה המורכב מ-9 [[תיבהמנסרה (גאומטריה)|תיבותמנסרות]] בגבהים שונים וכל אחת מהן מתפקדת באופן עצמאי. שטח הבסיס של כל תיבהמנסרה שווה, ומהווה את החלק התשיעי של שטח הבסיס של הבניין כולו.{{הערה|[http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,907406,00.html "גורד השחקים הגבוה ביותר" כפי שפורסם ב[[מגזין]] [[טיים מגזין|טיים]] ב-[[11 ביוני]] [[1973]]]}} גובהן של שתי תיבותמנסרות מגיע עד הקומה ה-50, גובהן של שתי תיבותמנסרות אחרות מגיע עד הקומה ה-66, גובהן של שלוש תיבותמנסרות אחרות מגיע עד הקומה ה-90 ואילו רק שתי תיבותמנסרות מגיעות עד הקומה ה-108 ומגדירות את גובהו של הבניין כולו.
 
מגדל ויליס היה לראשון מבין תכנוניו של המהנדס קהאן בו השתמש בטכניקת מערכת המנסרות.{{הערה|1=[http://books.google.com.bd/books?id=rF1IFsQ0wdcC&pg=PA75&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false "Engineering Legends: Great American Civil Engineers". Books.google.com.bd.]}} מערכת זו הוכיחה עצמה כיעילה מאוד והשפיעה רבות על תכנוני גורדי שחקים שבאו אחריו. לדוגמה, בטכניקה זו השתמשו לתכנון ה[[בורג' ח'ליפה]] ב[[דובאי]].{{הערה|[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/dubai/6934603/Burj-Dubai-The-new-pinnacle-of-vanity.html "Burj Dubai: The new pinnacle of vanity". Telegraph.]}}{{הערה|[http://www.constructionweekonline.com/article-9180-top-10-worlds-tallest-steel-buildings/1/print/ "Top 10 world's tallest steel buildings". Constructionweekonline.com.]}} כאות כבוד לתרומתו של קהאן, הוצב פסל בדמותו בלובי מגדל ויליס על ידי אגודת המהנדסים של אילינוי.{{הערה|http://www.seaoi.org/khan.html "Fazlur Khan Sculpture". SEAOI.}}