נחל עמל – הבדלי גרסאות

לפי מפת [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF)]] מסוף המאה ה-19, נחל עמל היה הרחב ביותר מבין מספר נחלים סמוכים שזרמו מזרחה. באזור שנמצא מזרחית לקיבוץ ניר דוד של היום, היכן שהיום פועלות בריכות הדגים של הקיבוץ, הייתה [[ביצה (סביבה טבעית)|בִּיצָה]] שורצת יתושי [[אנופלס]] נושאי קדחת הביצות - [[מלריה]] עד שחברי הקיבוץ טיפלו בה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F08%2F30&id=Ar00309&sk=37F4A4E7|הכותב=|כותרת=תל־עמל (עיתון דבר)|אתר=Jpress - ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=30 באוגוסט 1938}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1946%2F12%2F20&id=Ar01211&sk=DE063942|הכותב=ש. נוסע|כותרת=ניר דויד - חלון למזרח (הארץ)|אתר=Jpress - ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=20 בדצמבר 1946}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nirdavid.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=5419&MemorialPage=1&Personkey=gf35g3g878878317832168321vx1&siteName=nirdavid|הכותב=|כותרת=דף הנצחה לנוימן שרה ז"ל|אתר=קהילהנט|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5910463|הכותב=ניר חסון|כותרת=כך קבעה המלריה את גבולות מפת החלוקה|אתר=הארץ|תאריך=16 במרץ 2018}}</ref> לצורך הכשרת היישוב ויצירת תנאי מחיה אפשריים הצליחו חברי הקיבוץ בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] לטהר את האזור מהיתושים ולמגר את המחלה על ידי ייבוש הביצה. בהמשך גם בוצע פיתופיתוח סביבתי וצופו מקטעים של דפנות הנחל ב[[בטון]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803678,00.html|הכותב=|כותרת=טיול בעמקי הצפון: לעולם בעקבות המים|אתר=ynet|תאריך=12 בנובמבר 2009}}</ref> מה שמעניק למקטע הנחל העובר בקיבוץ את צבעו ה[[תכלת|תכול]] הייחודי.