יוליוס אבולה – הבדלי גרסאות

בשנות העשרים המאוחרות תמך אבולה בתנועה הפשיסטית הרדיקלית שצצה באותן שנים באיטליה, בתקווה שזו 'תנקה ותטהר' את איטליה מהאמונות היודו-נוצריות, שתוחלפנה על ידי מה שהוא מכנה "[[פגניות|פאגאניזם]] [[אימפריאליזם|אימפריאליסטי]]" שאפיין את [[האימפריה הרומית]]. כשחתם [[בניטו מוסוליני]] על [[ההסכמים הלטרניים]] עם הכנסייה הקתולית, היה אבולה בין האידאולוגים הפשיסטיים שהתנגדו למהלך; אבולה דחה את סגנון ה[[לאומנות]] שהפיצה המפלגה הפשיסטית ואת אופיה הפוליטי, שהיה בריוני ודמגוגי לטענתו, ובכך הוא קיווה להשפיע במידת מה על המשטר הפשיסטי כך שיטה יותר לכיוון השקפותיו ורעיונותיו, ויתקרב לגישה הפילוסופית הפרניאלית (=מסורתיות רדיקאלית) אליה השתייך.

בתחילת [[1930]] הוציא אבולה לאור את העיתון הדו-שבועי ''Torre'' ("מגדל") בו הוקיע את השלטון הפשיסטי הרשמי. תגובת הממשל הייתה לצנזר את העיתון עד שיחדל מלהתפרסם. אבולה נאלץ לשכור שומר ראש (בדומה לפשיסטים רדיקלים אחרים שחיו בתקופתו) מחשש לחייו, עד אשר העיתון נעלם מן הדפוס בחודש [[יוני]], אותה השנה.

 

ב[[אוגוסט]] [[1941]] קרא בניטו מוסוליני את מאמרו של אבולה ''Sintesi di dottrina della razza'' ("סינתזת דוקטרינת הגזע"), והתרשם ממנו כל-כך עד שהחליט להיפגש עימו אישית ושיבח אותו על כתיבתו ורעיונותיו. אבולה גולל את פגישתו זו במאמרים מאוחרים ואמר כי מוסוליני מצא שהעקרונות הגזעניים ה"רומיים" שהציג אבולה במאמר הם ייחודיים למדי ומרוחקים מהתאוריות הנאציות.{{הערה|1=Aaron Gillette. Racial Theories in Fascist Italy. London Routledge 2002.}}