יוסף עזריהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
במהלך עבודתו כמורה ובמסגרת פעילותו בחובבי ציון, פגש את המורה והפעילה הציונית-[[פמיניזם|פמיניסטית]] [[שרה עזריהו]], והם נישאו ב-[[1901]]. יחד נסעו ל[[ברן]] שב[[שווייץ]], להמשך לימודים גבוהים בתחום ה[[חינוך]]. במהלך הלימודים המשיכו בפעילות ציונית ואף השתתפו ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] החמישי ב[[בזל]], כנציגי "הפרקציה הדמוקרטית", שדגלה ב[[דמוקרטיה]], [[חילוניות]] ו[[לאומיות]]. בתקופה זו נולד גם בנם, יעקב. אך בעקבות קשיים כלכליים, חזרה המשפחה ל[[מזרח אירופה]], והתיישבה ב[[גולתה]] שליד [[אודסה]], שם עבדו בני הזוג כמורים בבית ספר יהודי לבנות.
 
ב-[[1905]] קיבל יוסף הצעת עבודה כמורה בבית ספר ב[[רחובות]], וכך [[העלייה השנייה|עלה שוב לישראל]] ועבד שם. שרה הצטרפה אליו ב-[[1906]], ושניהם עברו ל[[יפו]] ולימדו ב[[בית ספרהספר לבנות (נווה צדק)|בית הספר לבנות]]. יוסף עסק גם בפיתוח שיטות הוראה, בשיתוף עם שני מורים בבית ספרו — [[יחיאל יחיאלי]] ו[[מרדכי אזרחי|מרדכי אזרחי-קרישבסקי]]. הם ערכו לראשונה תוכנית לימודים שיטתית ומפורטת, שלאחר אישורה על ידי מרכז המורים, שימשה את כלל [[בית ספר יסודי|בתי הספר היסודיים]] בארץ ישראל בתקופה זו. על בסיס תוכנית זו נבנתה תוכנית הלימודים הרשמית לבתי ספר עממיים, על ידי ועדה שעזריהו עמד בראשה, והיא שימשה עד לבניית תוכנית הלימודים הממלכתית של מדינת ישראל ב-1954.
 
ב-[[1907]] נולדה בתו תחיה. מ-1908 עד 1918 שימש יוסף גם כיו"ר מרכז המורים, הוועד המנהל של [[הסתדרות המורים]].