איסוף עצמי – הבדלי גרסאות

'''איסוף עצמי''' או '''טייק אוויי''' (מ[[אנגלית בריטית]]: '''take-away'''; ב[[אנגלית אמריקנית]]: '''take-out''' או '''carry-out או to-go'''; [[האקדמיה ללשון העברית]] קבעה את המונח ה[[עברית|עברי]] '''אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ''', על פי הצעתו של ה[[לשונאי]] [[יעקב פרוינד]] לפי פסוק ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|נמסר מפי יעקב פרוינד שהיה חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית}}) הוא שמו של הנוהג לקנות [[מזון מהיר]] במקום אחד ([[מסעדה]], [[מזנון (חנות)|מזנון]] או חנות לממכר מזון מוכן) ולאכלו במקום אחר, בדרך כלל בבית הקונה או במקום עבודתו. המונח מתייחס להזמנה [[טלפון|טלפונית]] של המזון כאשר הרוכש מגיע למסעדה על מנת לקחת את ההזמנה, אך לא למצב שבו ההזמנה מגיעה עם שליח כמו משלוח, או במילים אחרות אורדר אין (באנגלית '''Order-in''').

 

 

עם הגידול בהגירה ממדינות [[מזרח אסיה]] לארצות הברית ומדינות [[אירופה]], נפתח מספר גדל והולך של מסעדות במטבחים מזרח אסייתיים (ובהם [[המטבח היפני]], [[המטבח התאילנדי]], [[המטבח הקוריאני]] ו[[המטבח ההודי]]), ואף מסעדות אלו החלו לספק שירותי איסוף עצמי. בשנים האחרונות (החל משנות ה-90) הפך איסוף עצמי אסייתי (בעיקר מאכלי [[אטרייה|אטריות]] ו[[סושי]]) לאופנתי גם בישראל.

 

==[[דרייב ת'רו]]==

 

==ראו גם==