הר חרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אויר ⟸ אוויר (באמצעות WP:JWB)
שורה 161:
קו קדמי סורי של קווי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 - מצוין בכוכבית אדומה]]
[[קובץ:Brechat ram mt hermon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|החרמון ו[[בריכת רם]]]]
החרמון נכבש מסוריה על ידי כוח [[צה"ל]] שהונחת ב[[מסוק]]ים בתום [[מלחמת ששת הימים]]. במקום הוקם [[מוצב]] מבוצר - [[מוצב החרמון]], שנועד לתת התרעה ומידע ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוירהאוויר]] ול[[אגף המודיעין]].
 
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] כבשו כוחות [[הקומנדו הסורי|קומנדו סוריים]] את המוצב (ראו: '''[[הכיבוש הסורי של החרמון]]'''), ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. חלק אחר מן החיילים הצליח לברוח בחסות החשכה. ניסיון ראשון לכיבוש מוצב החרמון בחזרה נעשה ב-8 באוקטובר על ידי כוח [[חטיבת גולני]]. הניסיון נכשל בעיקר עקב מחסור בלוחמים והכוח קיבל הוראה לסגת לאחר שאיבד 25 מלוחמיו. לקראת סוף המלחמה התרחש 'מבצע קינוח', במטרה לכבוש את מוצב החרמון חזרה. המבצע תופעל על ידי חטיבת גולני שטיפסה במעלה ההר לכיבוש המוצב הישראלי וכוח משולב של [[חטיבה 226]], חטיבת צנחנים במילואים, אשר הונחתה ממסוקי [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] וכבשה מאחור את ה"חרמון הסורי". לכוח גולני היו 55 הרוגים{{הערה|מספר ההרוגים הכולל בשני ניסיונות כיבוש החרמון ובקרב סואץ הוא 80 כ"א}}, וביקורת רבה הוטחה בצה"ל על הדרך שבה לחמה חטיבת גולני, ואף סיפר לימים קצין האג"ם של החטיבה, יואב גולן, כי ביטל הפצצה על החרמון בהצלחה, שנועדה להשיג הכרעה בכל מחיר. בעקבות קרב זה קיבל החרמון את הכינוי "[[העיניים של המדינה]]".