אפרים משה ליליין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26:
עיקר פרסומו בא לו בזכות תמונתו המפורסמת של הרצל על מרפסת המלון ב[[בזל]], שהוצגה ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס]] של שנת [[1901]], ובזכות ה[[איור]]ים שבהם הציג את הרצל המזוקן כ[[נביא]] תנ"כי וכדגם לדמויות תנ"כיות שונות כמו [[משה]]. לפרסום רב זכו גם תחריטים שהכין בעקבות תמונות שצילם ב[[ארץ ישראל]], של מראות מ[[ירושלים]] ומארץ הקודש. תחריטיו ואיוריו של ליליין משקפים השפעה ניכרת של המאייר והצייר [[אוברי בירדסלי]].
 
בשנת [[1906]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]], ויחד עם [[בוריס שץ]] ו[[יוליוס רוטשילד]] ייסד את בית הספר לאמנות "[[בצלאל]]",{{הערה|[[אליעזר בן-יהודה]], "לחיי האמנות העברית בארץ ישראל!", [[השקפה (עיתוןכתב עת)|השקפה]], כ"ו טבת א'תתל"ז (23 בינואר 1906), עמ' 2}}. לימד הכיתה הראשונה שלו ועיצב את סמלו של בית הספר. כעבור שנה חזר לגרמניה, שם חי רוב חייו. ביקר בארץ ישראל עוד שלוש פעמים.
נחשב אחד מגדולי האמנות היהודית ומניח היסוד לאיור הציוני, הייתה לו השפעה גדולה על עולם האסוציאציות החזותיות-אמנותיות בארץ-ישראל ובעולם היהודי, לפחות בשני העשורים הראשונים של המאה. השילוב של נושא תנ"כי, הקשר ציוני, תפאורה מזרחית ודרך עיצוב אידיאליסטית מערבית הוא תמצית יצירתו. אמני "בצלאל" רקחו את יצירותיהם על-פי המינון הזה. גם אמנים כ[[ראובן רובין]] ו[[אריה לובין]] הושפעו מאוד מליליין בראשית דרכם.