ישראל ישעיהו-שרעבי – הבדלי גרסאות

ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר אל-סדה שבדרום [[תימן]], הסמוכה לנהר ואדי בנא. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מ[[תעז (עיר)|תעז]] ל[[עדן]] לדרך שבין עדן לצנעא. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת [[סוחר]]יים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת [[אורג]]ים [[עני]]יה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, 5 נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב [[עזרא קורח]], ובהמשך למד בישיבת הרב [[יחיא קאפח]], מייסד התנועהתנועת "דור דעה" ([[דרדעים]]) ב[[צנעא]]. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת ה[[אריגה]]. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו בבית מלאכה גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים.{{הערה|שם=ביתאבי}}

הובא למנוחת עולמים ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]], אשתו רינה שנפטרה בשנת [[1986]] טמונה לצידו,. קבריהם סמוכים; לקברה של [[גולדה מאיר]].