לולב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ את ההגדרה של מה זה לולב תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Ktoret smell (שיחה | תרומות) ←הלולב היבש: הגהה, הרחבה, עריכה, עדכון |
||
שורה 28:
==הלולב היבש==
מאז היציאה לגלות התעוררו קשיים בהשגת ארבעת המינים, מציאות זו החריפה במיוחד בקהילות מזרח [[אירופה]] ומרכזה בה האקלים היה שונה מזה שבארץ ישראל. כבר [[חז"ל]] ציינו מציאות ש"אנשי כרי הים הורישו את לולביהם היבשים לבניהם", היות שלא היו להם לולבים טריים.{{הערה|תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, א'.}} ה[[מנחם המאירי|מאירי]] כתב שבזמן המקדש לא היו היהודים רחוקים מארץ ישראל... וידוע כי שם היו דקלים...לאחר החורבן התרחקנו מהארץ למקומות שבהן אין דקלים.{{הערה|מגן אבות, ח', י"ז.}}
[[פליניוס הזקן]] כתב שאפילו ב[[איטליה]] לא גידלו תמרים כגידול חקלאי. הם גדלו רק באיים: [[כרתים]], [[קפריסין]] ו[[סיציליה]].
בהגדרת לולב היבש קיים טווח גדול של פרשנות בראשונים מפרשנות מקלה ועד פרשנות מחמירה. בימי הביניים המוקדמים (מאות 13-10) היה קושי רב בארצות אשכנז וצרפת להשיג לולב כשר והם סמכו על הפרשנויות המקלות ואף ישנן עדויות בהן השתמשו בלולבים גם משנים קודמות. גישה זו, המשיכה להוות יסוד הלכתי מנחה מאות שנים לאחר מכן. רק החל מהמאה ה-17, עקב התפתחות המסחר הבין לאומי, במסגרת תקנות ארבע הארצות, חדלו פוסקי אשכנז לסמוך על השיטות המקלות בלולב היבש.<ref>{{צ-ספר|מחבר=זהר עמר|שם=ארבעת המינים: עיונים הלכתיים במבט היסטורי, בוטני וארץ-ישראלי|מקום הוצאה=נווה צוף|מו"ל=הוצאת המחבר|שנת הוצאה=התש"ע|עמ=100-87}}</ref>
==לקריאה נוספת==
|