הבחירות לכנסת השלישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arikriff (שיחה | תרומות)
←‏לאחר הבחירות: תיקון "ראש הממשלה בפועל" ל"ראש ממשלת המעבר"
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כישלונ\2
שורה 102:
דרישתו של בן-גוריון מהבוחר הייתה כי ייתן למפא"י רוב מוחלט, אשר יסייע לה בהפיכת שיטת הבחירות לשיטה אזורית, דבר שיתקן את המערכת הפוליטית (מטרה שבה תמך בן-גוריון כל ימיו). בן-גוריון סבר, ככל הנראה, כי שיטת בחירות אזורית, המעניקה עדיפות למפלגות הפרושות היטב על–פני כל המדינה, תשרת את מפא"י טוב יותר.
 
אל מול מפלגות אלו עמדו מפלגות נוספות. [[תנועת החרות]] של [[מנחם בגין]] עמדה עתה לאחר מבחנים קשים בפרשת [[הסכם השילומים]] ובעניין קסטנר. בגין עצמו הצליח להיחלץ מן המשברים שבהם היה נתון לאחר כשלונוכישלונו בבחירות לכנסת השנייה, ולאחר סערות השילומים, ולעמוד בראש אסיפות שבהן נכחו לעיתים אף 5,000 אנשים. באסיפות אלו היה נואם בחריפות כנגד השחיתות הממסדית של מפא"י. בנוסף ביקר את הציונים הכלליים (אחת מהסיסמאות שלו הייתה "צא!"- איחוד של אותיות הפתקים של הציונים הכלליים ומפא"י) ואמר שהם ויתרו על האלטרנטיבה לטובת חיבור לשלטון ותיקים בכירים. לעיתים היה מוציא מכיסו שטר של [[דולר אמריקני|דולר]] וטוען כי על אף שמפא"י קיבלה מ[[ארצות הברית]] אלף דולר עבור כל תושב בישראל, הרי שכסף זה לא הגיע אל האזרחים. בתעמולה זו הצליח בגין להציג עצמו ואת חרות כחלופה לשלטון מפא"י ולרכוש את לבם של רבים מבני השכבות החלשות, עולים חדשים ובני עדות המזרח, ציבור אשר נותר נאמן לבגין ולתנועתו במשך שנים רבות.
 
[[מפ"ם]] התפצלה, כאשר [[משה סנה]], אשר ייצג את הפלג השמאלי במפלגה, הצטרף ל[[מק"י]], והפלג הימני הקים מפלגה בשם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] אשר רצה בבחירות אלו בצורה עצמאית. אחדות העבודה הצליחה אף היא לסחוף קהל במסריה האקטיביסטיים. [[יגאל אלון]], אשר שב מלימודיו ב[[אנגליה]] והצטרף אל הקלחת הפוליטית, עמד אף הוא בראש אסיפות שבהן נאספו אלפי אנשים, ודרש "מדיניות אקטיבית של שלום וטקטיקה אקטיבית של הצבא". אחדות העבודה טענה שבחיבורה עם הציונים הכלליים, ויתרה מפא"י על ההגמוניה הפועלית וטענו שאחדות העבודה תחזיר את מפא"י למדיניות הנכונה. בו בזמן תקפו את הגישה המדינית של שרת, האשימו אותו בפשרנות יתר וקראו לאקטיביזם.