הבחירות לכנסת השלישית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לאחר הבחירות: תיקון "ראש הממשלה בפועל" ל"ראש ממשלת המעבר" |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1כישלונ\2 |
||
שורה 102:
דרישתו של בן-גוריון מהבוחר הייתה כי ייתן למפא"י רוב מוחלט, אשר יסייע לה בהפיכת שיטת הבחירות לשיטה אזורית, דבר שיתקן את המערכת הפוליטית (מטרה שבה תמך בן-גוריון כל ימיו). בן-גוריון סבר, ככל הנראה, כי שיטת בחירות אזורית, המעניקה עדיפות למפלגות הפרושות היטב על–פני כל המדינה, תשרת את מפא"י טוב יותר.
אל מול מפלגות אלו עמדו מפלגות נוספות. [[תנועת החרות]] של [[מנחם בגין]] עמדה עתה לאחר מבחנים קשים בפרשת [[הסכם השילומים]] ובעניין קסטנר. בגין עצמו הצליח להיחלץ מן המשברים שבהם היה נתון לאחר
[[מפ"ם]] התפצלה, כאשר [[משה סנה]], אשר ייצג את הפלג השמאלי במפלגה, הצטרף ל[[מק"י]], והפלג הימני הקים מפלגה בשם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] אשר רצה בבחירות אלו בצורה עצמאית. אחדות העבודה הצליחה אף היא לסחוף קהל במסריה האקטיביסטיים. [[יגאל אלון]], אשר שב מלימודיו ב[[אנגליה]] והצטרף אל הקלחת הפוליטית, עמד אף הוא בראש אסיפות שבהן נאספו אלפי אנשים, ודרש "מדיניות אקטיבית של שלום וטקטיקה אקטיבית של הצבא". אחדות העבודה טענה שבחיבורה עם הציונים הכלליים, ויתרה מפא"י על ההגמוניה הפועלית וטענו שאחדות העבודה תחזיר את מפא"י למדיניות הנכונה. בו בזמן תקפו את הגישה המדינית של שרת, האשימו אותו בפשרנות יתר וקראו לאקטיביזם.
|