עיתונאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Isragooner (שיחה | תרומות) ←השלכות האינטרנט על תעשיית העיתונות: עריכה והוספת מקור |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2\3ודאות |
||
שורה 12:
הפיכת האינטרנט לתשתית תקשורת מרכזית, ובייחוד התבססותה של העיתונאות על ערוצי מדיה חברתיים להפצת התוכן והמידע שלה, השפיעה רבות על התעשייה ועל תפקידם של העיתונאים. יש שראו את האינטרנט כיוצר חוסר ודאות כלכלי עבור תעשיית העיתונות. בארצות הברית למשל ירד מספר העיתונים מ-1,611, בשנת 1990 ול-1,387, בשנת 2009. גם ברחבי העולם הייתה ירידה במספר העיתונים ששווקו עם עליית הטכנולוגיה. מספר גדול של עיתונים נסגר במהלך המאה עשרים ואחד, ומשרות עיתונאיות רבות אבדו. הרקע לסגירת העיתונים וביטול המשרות היה הפיחות בהכנסות מפרסום. עם עלייתה של פלטפורמות דיגיטליות התחילו המפרסמים לפרסם באמצעותן במקום באמצעות ארגוני חדשות.
בנוסף, רשתות חברתיות כמו טוויטר, הפכו לאמצעי משמעותי לאיסוף ולדיווח חדשות באופן מיידי ומהיר יותר מהפצת עיתון, דבר שאיים אף הוא על מקצוע העיתונות, במקביל, ההופעה של טכנולוגיות תקשורת ניידות שינתה את מערכת היחסים בין עיתונאים לבין הארגון שמעסיק אותם, והעניק לעיתונאים חופש מחדר החדשות. טכנולוגיה אלו אף הקלו על עיתונאים לא להיות מועסקים על ידי מוסד תקשורתי. תעסוקה עצמאית אפשרה לעיתונאים לפרסם מידע באופן מהיר יותר ללא לחצים ארגונים<ref>{{צ-מאמר|שם=The Future of Journalism: In an age of digital media and economic uncertainty|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/1461670X.2014.930254|כתב עת=Journalism Studies|שנת הוצאה=2014-09-03|עמ=481–499|כרך=15|doi=10.1080/1461670X.2014.930254|מחבר=Bob Franklin}}</ref>. אולם, מודל תעסוקתי זה מלווה בחוסר
==ראו גם==
|