הגישה המוטיבציונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 2 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.3
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ים \2סוציאליים
שורה 1:
'''הגישה המוטיבציונית או הראיון המוטיבציוני (באנגלית Motivational Interview או MI)''' היא גישה התערבותית במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי, שנעשה בה שימוש נרחב בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות, הנמצאות בתהליכי שינוי: אנשים עם בעיות התמכרות שונות, אנשים ב[[שיקום פסיכיאטרי]], אנשים המבקשים לעשות שינויים הקשורים לאורח חייהם (לדוגמה [[דיאטה]], [[גמילה מעישון]], וכדומה). במרכז הגישה ישנו תהליך חקירה שיטתי ו[[אמפתיה|אמפתי]] של עמדת האדם כלפי אפשרות השינוי. המטפל והפונה מזהים יחד מה דרוש כדי להתקדם בתהליך השינוי אל עבר השגתו ושימורו. זוהי גישה מונחית וממוקדת אדם, שייחודה הוא פחות בטכניקות בהן היא עושה שימוש (שאת חלקן ניתן למצוא גם בשיטות טיפול נפשי אחרות), ויותר ברוחה כסגנון מנחה ליחסים אישיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170705052900:0|{{צ-מאמר|מחבר=Stephen Rollnick, William R. Miller|שם=What is Motivational Interviewing?|כתב עת=Behavioural and Cognitive Psychotherapy|כרך=23|עמ=325–334|שנת הוצאה=1995/10|doi=10.1017/S135246580001643X|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/behavioural-and-cognitive-psychotherapy/article/what-is-motivational-interviewing/F7E8B9E777291290E6DF0FDE37999C8D}}}} את הראיון המוטיבציוני ניתן לשלב במסגרת טיפולים מסוגים אחרים כמו [[CBT]],{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lisa J. Merlo, Eric A. Storch, Heather D. Lehmkuhl, Marni L. Jacob|שם=Cognitive-behavioral therapy plus motivational interviewing improves outcome for pediatric obsessive-compulsive disorder: A preliminary study|כתב עת=Cognitive behaviour therapy|כרך=39|עמ=24–27|שנת הוצאה=2010-3|doi=10.1080/16506070902831773|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2861340/}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Motivational Interviewing and CBT Combining Strategies for Maximum Effectiveness|שם=Sylvie Naar and Steven A. Safren Foreword by William R. Miller|מו"ל=Guilford Press|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.guilford.com/create-flyer/naar2}}}} ותרפיה ממוקדת פתרונות,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ורד סלונים-נבו|שם=טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2014}}}} טיפול נראטיבי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lauren D Oshman, Gene N Combs|שם=Integrating motivational interviewing and narrative therapy to teach behavior change to family medicine resident physicians|כתב עת=The International Journal of Psychiatry in Medicine|כרך=51|עמ=367–378|שנת הוצאה=2016-05-01|doi=10.1177/0091217416659273|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0091217416659273}}}} וכדומה, או ליישם אותו כטיפול בפני עצמו.
 
מפתחי הגישה המוטיבציונית העדיפו לקרוא למה שפיתחו בשם "ראיון מוטיבציוני" ולא "טיפול מוטיבציוני" או "התערבות מוטיבציונית" מפני שיותר משמדובר בשיטת טיפול שעומדת פני עצמה מדובר בכלי טיפולי גמיש, ו[[פסיכותרפיה קצרת מועד|קצר מועד]], שניתן ליישם אותו במספר מועט של מפגשים. בנוסף הריאיון המוטיבציוני ניתן ליישום על ידי מגוון של בעלי תפקידים טיפוליים במגוון של מקצועות ייעוץ וטיפול רפואי: רופאים, אחיות, [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליםסוציאליים]], [[ריפוי בעיסוק|מרפאים בעיסוק]] אנשים העוסקים בטיפול באנשים עם התמכרויות, אנשי שיקום מקצועיים וסמך מקצועיים בבריאות הנפש ועוד. (זאת בשונה משיטות טיפול נפשי כמו [[CBT]] למשל שנועדו לשימושם של מי שהוכשרו כמטפלים בגישה זו מסוימת זו).
 
== היסטוריה ==