משתמש:Avneref/ספרות/ראובן שוהם – הבדלי גרסאות

** [https://drive.google.com/drive/folders/1ZjCad8NmTdKgrTlkzhf7Qf5pIVxB-tjs] אין טעם לשאול "מה התכוון המשורר"; זה לא משנה, יש לפנינו רק '''טקסט''', ממנו בונים [[השערה (מדע)|היפותזה]] על [[מחבר מובלע|הדובר המשתמע]]. האם הוא מייצג את הדוברה[[מספר (ספרות)|דובר]] האמיתי (אלתרמן) - אי אפשר לדעת (הוא מת...);{{הערה|אם זה מ[[סוגה ספרותית|ז'אנר]] '''מונולוג דרמטי''' (דיברנו על כך, בביאליק) - יש סתירה ביניהם (יש חוקים בז'אנר, אחד מהם - לתת לדוברל[[מחבר מובלע|דובר המשתמע]] ללכת "עם האמת שלו"); אם זה [[שירה לירית|לירי-רומנטי]] - יש זהות, וזאת הכוונה האמיתית של המשורר. אם הדובר המשתמע סותר את עולמו הרוחני, ערכיו של הדובר האמיתי - אז הדובר המשתמע לא אמין... וזה משמש אמצעי ספרותי להבעה של רעיון, דעה.}} ראובן: אין לי עניין עם המחברים עצמם. אפילו אפשר היה לפגוש אותו, והוא היה מכחיש שזו כוונתו - זה לא היה משנה; הרי זה מה שהשתמע מהטקסט, וזהו! זה הדבר היחיד שאפשר לעשות, בהינתן הטקסט. מותר לתת פרשנויות והגדרות כרצונך (כמו במתמטיקה), אבל - אסור להגיד "מדוע זו דעתי? - ככה", חייב לנמק, להצביע על המקום בטקסט שעליו אתה מסתמך. יש מחבר-משתמע (לא הטקסט - שהוא רק מילים בדף), [[מספר (ספרות)|דובר]]-משתמע, קורא-משתמע (זה שהכותב מושך אותו באף), וקורא-חוץ-טקסטואלי (ראובן: זה שלא מוכן להיסחף בהתלהבות מהשריפה, אלא - מזועזע מההרס ומהמוות). כדי להבין זאת, חייבים לקרוא לאט, לא בריצה על הטקסט. להשהות את השיפוט, לדחות סיפוקים. ראובן: אין קשר בין '''אי-אמינות''' (הגדרה של [[ויין בות']], "The Rhetoric of Fiction": אי התאמה בנקודות המבט בין הדובר לבי המחבר המשתמע) לבין מוסר; [[הרפתקאותיו של האקלברי פין|האקלברי פין]] הוא ילד מוסרי, שמתבטא בסיפור באופן לא-אמין - אומר כל הזמן שהוא ילד רע (והמחבר המשתמע אומר בזה: הוא טוב!). ראובן: הפינג-פונג (שקלא-וטריא) בין דעות שונות (מנומקות) הוא - התהליך התרבותי; בתנאי שהוא מעשיר, מעניין; לפעמים (הרבה פעמים), ה"חפירות" האלה במחקר הספרות מעשירות ועושות טקסט ליותר מעניין ממה שהוא נדמה בתחילה.