ח'רבת דווארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
חומת ההגנה מתקופת הברזל נחשפה ברובה בשטח A ונבנתה ישירות על סלע היסוד מסלעים גדולים וקוטרה נע בין 2 ל3 מטר. בחלק אחד שרדה עד לגובה של כמטר. בסמוך לחומה נמצאו שרידים של שלושה מבנים המתוחמים באמצעות שורות עמודים, ככל הנראה בסגנון [[בית ארבעת המרחבים]]. הבתים נבנו בצמוד לחומה ויחד עם החומה מהווים מעין [[חומת סוגרים]]. באחד המבנים נמצא [[טאבון]]. בשטח C וB נמצאו מבנים נוספים כמו גם שרידי מתקנים, אך איזור זה באתר נפגע קשות מסחיפה וקשה לעמוד על תכנית המבנים.<ref>Finkelstein (1990), pp. 166–175</ref>
 
מכלול כלי החרס כולל קערות, [[מכתש ועלי|מכתשים]], סירי בישול, כדים, קנקנים, פכיות, [[פיטס]], קנקני אגירה, (כלי אחסון גדולים) וגביעים. חרס ייחודי אחד מייצג פני אריה (רק החלק של האף והפה נמצא). ייתכן ומדובר בספל עם דמות אריה, הדומה לאלו מהסגנון ה[[פלשתים|פלשתי]] שנמצאו באיזור מישור החוף ועמק יזרעאל. עד החפירה לא נמצא באיזור ההר ממצא דומה. כלי החרס האלה מתוארכים ברובם למאה ה-11 לפנה"ס. נמצאה כמות קטנה של כלים מתקופת הברונזה התיכונה ב' (סביבות 1800–1550 לפנה"ס) שלא מספיקה כדי להעיד על התיישבות קבע באיזור. חרסים מאותה התקופה נמצאו בשני אתרים סמוכים על ידי צוות החפירה. יש לציין כי באתר לא נמצאו עדויות לפעילות חקלאית, כגון אסמים, להבי מגל ואבני [[רחיים]].<ref>Finkelstein (1990), pp. 176–192</ref> באתר נמצאה כמות קטנה ביותר של עצמות בעלי חיים, אשר היו שייכות ללפחות 7 פרטים שונים. העצמות שייכות לצאן, בקר, כלב ואייל.<ref>Moshe Sadeh (1990), "Animal Remains from Khirbet Ed-Dawwara", ''Tel Aviv'', 17(2), p. 209</ref>
 
===תיארוך===
על סמך הממצא הקיראמי, פינקלשטיין טען תחילה כי האתר התקיים במשך כמאה שנים או יותר, בסביבות 1050–900 לפנה"ס. עקב הכמות הקטנה של כלים שלמים ובהעידר סימני חורבן, נראה כי האתר ניטש ולא נחרב והתושבים לקחו עמם את הכלים השימושיים.<ref>Finkelstein (1990), p. 195</ref> עםעל התקדמותסמך המחקרמחקר בדרום השומרון והשימוש בשיטת [[תיארוך פחמן-14]], תיקן פינקלשטיין יחד עםמתקן [[אליעזרנדב פיאסצקינאמן]] את את זמנו של האתר למאה ה-10 לפנה"ס. החוקריםפינקלשטיין טענוטען כי את חורבן האתר נחרביש למצוא בעת או קצת אחרי מסעו הצבאי של פרעה [[שושנק הראשון]] (המזוהה עם [[שישק]] המקראי), בסביבות 930 לפנה"ס. החוקר [[נדב נאמן]] חלק על דעתו של פינקלשטיין כי האתר התקיים כמאה שנים, וטען כי הוא התקיים לזמן קצר, לכל היותר לכמה עשורים, לכל המאוחר עד 950 לפנה"ס.<ref>Na'aman (2012), pp. 1–2, 4</ref>
 
=== מאפייני האתר ===