חיה אוסטרובר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ המשך: סדר, הגהה, ויקיזציה
Chayaost (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 17:
בשנת 2000, חיברה את הדוקטורט שלה על "ההומור כמנגנון הגנה בשואה",{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=חיה אוסטרובר|שם=ההומור כמנגנון הגנה בשואה-Ph.D|כתב עת=|קישור=http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d13061.pdf}}}} באוניברסיטת תל אביב, שהוא המחקר המקיף הראשון בחקר תחום ה[[הומור בשואה]]. במחקרה ראיינה אוסטרובר 55 ניצולי שואה שסיפרו לה על התמודדותם עם זוועות השואה באמצעות הומור שכלל היגדים הומוריסטיים, שירים הומוריסטיים, ציורי קריקטורות ועוד.
 
ספרה, "ללא הומור היינו מתאבדים", מבוסס על עבודת הדוקטורט של אוסטרוברשלה. הספר תורגם לאנגלית בשם: "It Kept Us Alive: Humor in the Holocaust ולגרמנית בשם: "Es hielt uns am Leben, Humor im Holocaust". הספר כולל בתוכו מגוון ראיונות עם 55 ניצולי שואה, ניתוחים של סוגי ההומור השונים, חקירה של תפקידם והצגה של ביטויי ההומור בגטאות ובמחנות. כן כולל הספר את סיפורם המופלא של שני ליצני גטו, רובינשטיין מ[[גטו ורשה]] והרשקוביץ מ[[גטו לודז']]. סקירת הספרות נחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק ראשון עוסק בתיאוריות המרכזיות של ההומור והצחוק, כולל הומור יהודי, בו נסקרו ספרי מחקר ומאמרים רלוונטיים. החלק השני עוסק בנושא ההומור והצחוק בשואה, כפי שבא לידי ביטוי בהיגדים, באפיזודות ובאמצעי מבע שונים; שירים הומוריסטיים וסאטיריים, קברטים ומופעים הומוריסטיים ויצירות קריקטוריסטיות שנוצרו בשואה, ובו נסקרו ספרי מחקר, עדויות, יומנים, כרונולוגיות, ספרי אמנות ושירה בשואה. כן נסקרו ספרי מחקר וזיכרונות שנכתבו על ידי חלק מהמרואיינים.
 
אוסטרובר עוסקת בספר בשאלה האם בכוחו של ההומור לשמור על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו גם בהתמודדות עם אירוע טראומטי כמו השואה. ההומור בשואה לא הפחית את הזוועות האובייקטיביות שחוו הניצולים אלא את הרגשתם הסובייקטיבית בתגובה לזוועות האלה. לטענתה ובהתבסס על מחקרה, ההומור היה מנגנון ההגנה שסייע ליהודים בגטאות ובמחנות הריכוז להתמודד ולשרוד את המציאות הנוראה. השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה היה ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. מאמריה בנושא זה פורסמו באנגלית, איטלקית וספרדית. בנוסף, פורסמו כתבות על ספרה בסינית, פורטוגזית, פולנית, גרמנית ורוסית.