הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

'''הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ–מוֹלוֹטוֹב''' (נקרא גם '''[[הסכם אי-תוקפנות|הסכם האי-תוקפנות]] הגרמני/נאצי-סובייטי''' או '''הסכם [[אדולף היטלר|היטלר]]–[[יוסיף סטלין|סטלין]]''') הוא הסכם בין [[ברית המועצות]] לבין [[גרמניה הנאצית]], שנחתם ב[[מוסקבה]] עקבערב [[מלחמת העולם השנייה]]. ההסכם כלל שני חלקים: החלק הראשון היה חוזה כלכלי בהיקף כספי של 200 מיליון [[רייכסמארק]], שנחתם ב-[[19 באוגוסט]] [[1939]], לפיו התחייבה גרמניה למכור ציוד, מכונות ומוצרים לברית המועצות, תמורת אספקת מצרכי מזון וחומרי גלם. החלק השני שנחתם ב-[[23 באוגוסט]] 1939 היה הסכם אי-תוקפנות בין שתי המדינות לתקופה של 10 שנים, לפיו הן התחייבו שלא לתקוף זו את זו, ולא לסייע לאחרים לעשות זאת. בנוסף לשני החלקים הגלויים, כלל ההסכם נספח סודי, שעסק בחלוקת תחומי ההשפעה של שתי המדינות ב[[מזרח אירופה]]. נציגי שתי המדינות לחתימה על ההסכם היו [[שר חוץ|שר החוץ]] הגרמני, [[יואכים פון ריבנטרופ]], ושר החוץ הסובייטי, [[ויאצ'סלב מולוטוב]].