קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים
שורה 30:
בנובמבר [[2008]] פרסם [[משרד הביטחון]] את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם (PQ) והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ-25 שנים בשיטת [[שותפות ציבורית-פרטית]].{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|5 המתמודדות במכרז עיר הבה"דים קיבלו הזמנה להציע מחיר|1000560500|20 במאי 2010}}{{ש}}{{גלובס|מיכל מרגלית|"עיר הבה"דים - 'בום' לא נורמלי לדרום; תופעל ב-2014"|1000614162|10 בינואר 2011}}}} ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ול[[משרד האוצר]] פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד [[היועץ הכספי לרמטכ"ל]], [[מהרן פרוזנפר]]. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות [[מנרב]], [[אלקטרה (חברה)|אלקטרה]] ו[[רד בינת]],{{הערה|{{הארץ|אבי בר-אלי|מנרב זכתה במכרז עיר הבה"דים בהיקף של 9 מיליארד שקל|1.1634411|5 בפברואר 2012}}{{ש}}{{TheMarker|אור הירשאוגה|מנכ"ל בינת על פרויקט עיר הבה"דים - אל תשוו לפרויקט מרכב"ה|1.1771905|7 בפברואר 2012}}}} כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.{{הערה|{{גלובס|רון שטיין, עמירם ברקת|קרן נוי מצטרפת להקמת עיר הבה"דים: תשקיע 97 מיליון שקל|1000784770|10 בספטמבר 2011}}}}
 
במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי [[בנק הפועלים]], ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=דיוויד שפירא ואחרים|כותרת=האם ישראל המציאה מחדש את הגלגל במכרז ה-PFI האחרון|כתובת=http://www.arnon.co.il/he/content/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94המציאה-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9מחדש-%D7%90%D7%AAאת-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9Cהגלגל-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96במכרז-%D7%94ה-pfi-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9Fהאחרון|תאריך_וידוא=2013-07-20|archive-date=2013-10-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20131018065023/http://www.arnon.co.il/he/content/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94המציאה-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9מחדש-%D7%90%D7%AAאת-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9Cהגלגל-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96במכרז-%D7%94ה-pfi-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9Fהאחרון|dead-url=yes}}}}
 
הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = נועם אמיר, מעריב|כתובת = http://www.maariv.co.il/news/military/Article-473645|כותרת = צה"ל עושה היסטוריה בנגב: עיר הבה״דים יוצאת לדרך}}}} בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של [[מועצה אזורית רמת הנגב]] לזה של העיר [[ירוחם]], וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מ[[ארנונה]]. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא.{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|הסכם: עיר הבה"דים תסופח מהמועצה האזורית רמת נגב לירוחם|1000939480|19 במאי 2014}}}}
שורה 95:
* {{ynet|יואב זיתון|עיר הבה"דים במבט מהאוויר|4863542|16 באוקטובר 2016}}
* {{ynet|יואב זיתון|חיילי שוקולד או לוחמי העתיד? הצצה לצה"ל 2017 באמצע המדבר|4979743|23 ביוני 2017}}
* [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AAמערכות/%D7%91%D7%99%D7%9Fבין-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AAהמערכות/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AAתפיסת-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94למידה-%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8בשחור/ תפיסת למידה "בשחור"], מערכות, יולי 2020
 
==הערות שוליים==