חטא עץ הדעת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות חזרות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.194 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti |
||
שורה 17:
בנוסף, אדם וחוה גורשו מ[[גן עדן]].
==מהו עץ הדעת?==
{{ערך מורחב|פרי עץ הדעת}}
שמו המלא של העץ הוא "עץ הדעת טוב ורע". מכאן שהמילה "דעת" בצירוף "עץ הדעת" איננה מתייחסת לידיעה באופן כללי, אלא להבחנה בין טוב לרע.
ב[[תלמוד]] ישנן שלוש שיטות מה היה עץ הדעת:
{{ציטוט|תוכן=תניא, אילן שאכל ממנו אדם הראשון,
: [[רבי מאיר]] אומר: [[גפן היין|גפן]] היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר (בראשית ט) "וישת מן היין וישכר".
: [[רבי נחמיה]] אומר: [[תאנה]] הייתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר (בראשית ג) "ויתפרו [[עלה תאנה]]".
: [[רבי יהודה]] אומר: [[חיטה|חטה]] הייתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.|מקור={{בבלי|ברכות|מ|א}}}}
ב[[מדרש]] מובאות שלוש הדעות לעיל, ונוספה עליהן שיטה רביעית:
{{ציטוט|תוכן=[[רבי אבא דמן עכו|רבי אבא דעכו]] אמר: [[אתרוג]] היה, ההוא דכתיב (בראשית ג) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל", אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא אלא אתרוג.|מקור=[[בראשית רבה]] פרשה ט"ו פסקה ז'}}
ר' [[אברהם אבן עזרא]], מביא דעה ייחודית השונה מדעות המדרשים וזוהי לשונו "והנכון בעיני ששני עצים הם בתוך גן עדן, ואינם במקום אחר על כל פני האדמה. והאחד עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל, ועל כן כסו האדם ואשתו ערותם. ... וכאשר אכל אדם מעץ הדעת, ידע את אשתו. וזאת הידיעה כינוי למשגל. ובעבור עץ הדעת נקרא כן. גם הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאוות המשגל." אם כך, לדעתו אין טעם לזהות את עץ הדעת ואת עץ החיים עם עצים המוכרים לנו, כי אינם בנמצא.
ב[[נצרות]] נוצר שיוכו של העץ עם ה[[תפוח]], אולי עקב צבעו האדום, המזכיר [[תשוקה]], ואולי בגלל שכך ציירוהו הציירים הראשונים.
בדעתו של רבי יהודה תומך פרופ' [[מרדכי כסלו]] מהפקולטה למדעי החיים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], הסומך את דבריו על פסוקים מ[[פרשת בראשית]] ומדברי [[חז"ל]].{{הערה|מרדכי כסלו, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/ezhadat-4.htm עץ הדעת חיטה היה], סיני קי"ט, תשנ"ז, באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"}}
סיפור עץ הדעת מובא גם בקוראן בלי רמז לאיזה עץ מדובר. פרשני הקוראן - שמשמרים מסורות זיהוי - העלו ברובם גם הם את הזיהויים של חז"ל. אך בנוסף עולים זיהויים של עצי בושם יקרים - גם קשור לתשוקה - וזיהוי בודד כעץ זית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות האיסלאם|קישור=https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/צומח-בקוראן-בית-מקרא-1.pdf|כתב עת=בית מקרא|כרך=מג|עמ=67–77|שנת הוצאה=תשנ"ח}}</ref>
==בעקבות הסיפור==
| |||