רבי שמעיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) מ ←חיבוריו: עיצוב |
||
שורה 6:
רבי שמעיה השתתף עם רש"י בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא|מקרא]]{{הערה|כפי שמעידות הערותיו הרבות שהשתמרו בכ"י לייפציג 1.}}, וכתב גלוסות על פירושיו{{הערה|על פירוש רש"י על התורה הגיעו לידנו גלוסות רבות שלו בכ"י לייפציג 1, ורשימה שלהם מופיעה באתר [https://alhatorah.org/Commentators:Rashi's_Additions/R.Shemayah Alhatora.org]. על פירושו לתלמוד ישנה תוספת שלו במסכת מגילה (כ"ו ע"א ד"ה זו דברי), ראה דק"ס שם (ב"ז ע"א הערה ג).}}. בנוסף, הוא ערך ספר פסקים של רש"י{{הערה|או"ז ח"א תעו. בכמה מקומות מוזכר ספר פסקיו (לדוגמא: ראבי"ה ח"א קיא, האגודה ברכות פ"א כה), אבל א"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 35 הערה 3*) העיר שככל הנראה הכוונה לספר פסקי רבו.}}. ספר פסקים זה ספר פסקים זה שימש ככל הנראה מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: [[ספר הפרדס]], [[מחזור ויטרי]], [[סידור רש"י]] ו[[תשובות חכמי צרפת ולותיר]].
מעבר לעיסוקו בעריכה וסידור של כתבי רבו, הוא חיבר פירוש לכמה [[מסכת]]ות מ[[התלמוד]], והפירוש מוזכר ב[[תוספות]] בכמה מקומות{{הערה|לדוגמא: ברכות יא. ד"ה תני; ע"ז ח: ד"ה קרטסים. רשימה של המובאות בראשונים מופיעה בספר בעלי התוספות עמ' 36-37.}}. פירושו ל[[מסכת מידות]] נדפס בכל מהדורות התלמוד{{הערה|אמנם א' ברלינר הדפיס נוסח אחר לחלק מהפירוש (ספר רש"י עמ' לה-מ), אמנם יתכן שהוא פירוש אחר.}}. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". פירושו ל[[מסכת תמיד]] נמצא בכתב יד{{הערה|ראה א' ברלינר, לתולדות פירושי רש"י, בתוך: ספר רש"י, ירושלים תשא, עמ' לה. ברלינר כותב שם שהפירוש מתאים כמעט לגמרי לפירוש המיוחס לרגמ"ה.}}. בנוסף, הוא חיבר פירושים לפיוטים{{הערה|בעלי התוספות עמ' 37.}}. רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים, אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעיתים באופן שגוי כשמעון או שמואל.
בכמה מקומות מוזכר "מחזור ויטרי של רבינו שמעיה"{{הערה|תוס' הרא"ש שבת יג: כתובות סא. שו"ת רש"י נט. וכן בחיבור אנונימי מהמאה ה15, מובא במבוא לראבי"ה לאפטוביצר, עמ' 414.}} [[א' אפטוביצר]] אמר שהיו שני מחזורים בשם זה, ושגם ר' שמעיה התגורר בויטרי{{הערה|מבוא לראבי"ה, עמ' 415.}}. אבל [[א"א אורבך]] דחה דבריו ואמר שהיה רק ספר אחד בשם זה, והוכיח ממקבילות שהוא שיבוש והכוונה שבמחזור ויטרי מובא בשם ר' שמעיה{{הערה|בעלי התוספות עמ' 35.}}.
| |||