רבי שמעיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
סנדל מגורב (שיחה | תרומות) ←חיבוריו: עדכון |
||
שורה 6:
רבי שמעיה השתתף עם רש"י בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא|מקרא]]{{הערה|כפי שמעידות הערותיו הרבות שהשתמרו בכ"י לייפציג 1.}}, וכתב גלוסות על פירושיו{{הערה|על פירוש רש"י על התורה הגיעו לידנו גלוסות רבות שלו בכ"י לייפציג 1, ורשימה שלהם מופיעה באתר [https://alhatorah.org/Commentators:Rashi's_Additions/R.Shemayah Alhatora.org]. על פירושו לתלמוד ישנה תוספת שלו במסכת מגילה (כ"ו ע"א ד"ה זו דברי), ראה דק"ס שם (ב"ז ע"א הערה ג).}}. בנוסף, הוא ערך ספר פסקים של רש"י{{הערה|או"ז ח"א תעו. בכמה מקומות מוזכר ספר פסקיו (לדוגמא: ראבי"ה ח"א קיא, האגודה ברכות פ"א כה), אבל א"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 35 הערה 3*) העיר שככל הנראה הכוונה לספר פסקי רבו.}}. ספר פסקים זה ספר פסקים זה שימש ככל הנראה מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: [[ספר הפרדס]], [[מחזור ויטרי]], [[סידור רש"י]] ו[[תשובות חכמי צרפת ולותיר]].
מעבר לעיסוקו בעריכה וסידור של כתבי רבו, הוא חיבר פירוש לכמה [[מסכת]]ות מ[[התלמוד]], והפירוש מוזכר ב[[תוספות]] בכמה מקומות{{הערה|לדוגמא: ברכות יא. ד"ה תני; ע"ז ח: ד"ה קרטסים. רשימה של המובאות בראשונים מופיעה בספר בעלי התוספות עמ' 36-37.}}. פירושו ל[[מסכת מידות]] נדפס בכל מהדורות התלמוד{{הערה|אמנם א' ברלינר הדפיס נוסח אחר לחלק מהפירוש (ספר רש"י עמ' לה-מ), אמנם יתכן שהוא פירוש אחר.}}. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". פירושו ל[[מסכת תמיד]]
בכמה מקומות מוזכר "מחזור ויטרי של רבינו שמעיה"{{הערה|תוס' הרא"ש שבת יג: כתובות סא. שו"ת רש"י נט. וכן בחיבור אנונימי מהמאה ה15, מובא במבוא לראבי"ה לאפטוביצר, עמ' 414.}} [[א' אפטוביצר]] אמר שהיו שני מחזורים בשם זה, ושגם ר' שמעיה התגורר בויטרי{{הערה|מבוא לראבי"ה, עמ' 415.}}. אבל [[א"א אורבך]] דחה דבריו ואמר שהיה רק ספר אחד בשם זה, והוכיח ממקבילות שהוא שיבוש והכוונה שבמחזור ויטרי מובא בשם ר' שמעיה{{הערה|בעלי התוספות עמ' 35.}}.
|