בעילת מצווה – הבדלי גרסאות

ביהדות, '''בעילת מצווה''' היא קיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסי האישות]] הראשונים של זוג ש[[נישואים|נישא]], שבהם הוא מבטא את [[מימוש נישואים|מימוש הנישואים]]. לבעילה זו דינים ייחודיים.

ה[[תוספות]]<ref>על {{תלמוד בבלי|כתובות|ד|א}}</ref> מבארים זאת על פי דברי ה[[תלמוד]]: "אשה ... אינה כורתת ברית (-של אהבה וידידות) אלא למי שעשאה כלי",<ref>{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כב|ב}}</ref>, כשהמטרה בזאת היא ש"על ידי כך מידבק בה ובאין לידי [[פרייה ורבייה|פריה ורביה]]". יש אף דעה ב[[ראשונים]] שפעולה זו היא העיקר והסיום של שלב ה[[חופה וקידושין|חופה]], השלב המרכזי של ה[[נישואים]].<ref>[[שיטה מקובצת]] על {{תלמוד בבלי|כתובות|ג|ב}}</ref>

בעבר רוב הבנות היו נישאות בעודן נערות, ו[[קרום בתולים|קרום הבתולים]] שלהן היה שלם ומתוח, באופן שבעת בעילת המצווה היה נקרע ומדמם. אף שמהתורה דם זה אינו נחשב ל[[נידה|דם נידה]] כיוון שאין מקורו מה[[רחם]], מחמת חשש מבלבול בין דם בתולים לדם נידה, [[חז"ל|חכמים]] גזרו עליו שייחשב כדם נידה ש[[איסור משכב עם נידה|אוסר את בני הזוג בקרבה גופנית]] עם הופעתו,<ref>{{תלמוד בבלי|נידה|סה|ב}}</ref>, וכהמשך לכך קבעו שלאחר כל בעילת מצווה בני הזוג ייאסרו במגע גם אם לא נראה דם בתולים. כך שבפועל מיד בתום בעילת המצווה בני הזוג נאסרים במגע ונוהגים בכל [[הרחקות הנידה]], למעט הקלות אחדות.<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|קצג|א}}</ref>

ב[[יהדות אשכנז|ארצות אשכנז]] התפתח מנהג לדחות את בעילת המצווה מספר ימים לאחר [[ליל הכלולות]],<ref>[[שבתי כהן|ש"ך]] יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א.</ref> כדי שהחתן והכלה יסתגלו זה לזה לפני בעילת המצווה,<ref>מעין מנהגם של חלק מאנשי יהודה בתקופת המשנה. ראו {{תלמוד בבלי|כתובות|יב|א}}</ref>, וכדי שיוכלו לשמוח יחד לפני שייאסרו כתוצאה מבעילת המצווה.<ref>[[חלקת יואב]] חלק אבן העזר סימן פ"ו.</ref> אולם רבים מה[[אחרונים]] הביעו מורת רוח ממנהג זה, שעלול ליצור תקלות הלכתיות שונות כגון חשש [[הוצאת זרע לבטלה]] או [[איסור ייחוד]] במידהאם והה[[כלה (חתונה)|כלה]] תהיה נידה לפני הבעילה.<ref>ש"ך יורה דעה סימן קצ"ב סעיף קטן י"א, חלקת יואב חלק אבן העזר סימן פ"ו, ועוד.</ref>