כוח עילוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אויר ⟸ אוויר (באמצעות WP:JWB)
הסבר העילוי על הכנף
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 64:
[[ג'ף רסקין]] וחוקרים נוספים טוענים שנדרש להשתמש ב[[אפקט קואנדה]] כדי להסביר את היווצרות עילוי על פרופיל אווירודינמי. הם טוענים שהיצמדות הזרימה אל "עקמומיות הפרופיל" האווירודינמי בחלק שמעל לפרופיל נובעת ברמה המיקרוסקופית מאפקט קואנדה, ושבלעדיו היה נוצר מצב קבוע של [[הזדקרות]]. לעומתם, רוב החוקרים מסתפקים בהסברים שניתנו עד כה כדי לחשב ולמצוא את העילוי הנוצר, כשלדעתם אפקט קואנדה אינו נחוץ. עם זאת, תומכי השימוש באפקט מצדיקים את השימוש בו כדי לנתח את העילוי המתפתח על גופים אווירודינמיים ייחודיים, כגון [[מדף (תעופה)|מדפים]] ואמצעי הגברת עילוי נוספים.
 
==שגיאת עקרון זמן המעבר השווה==
בספרים רבים ובכנסים מדעיים שנוגעים בנושאי תעופה וטיסה נפוץ עדיין ההסבר השגוי הנקרא "עקרון זמן המעבר השווה", הקובע שחלקיקי זרימה, שהפרופיל האווירודינמי מפריד ביניהם, ייפגשו שנית בסיום הפרופיל האווירודינמי באותו זמן. כלומר, החלקיק שמעל הפרופיל יעבור דרך ארוכה יותר בשל עקמומיות משטח הפרופיל מהחלקיק שיעבור מתחת לפרופיל, ובשל הזמן השווה מהירותו הממוצעת של החלקיק העליון תהיה גבוהה יותר, הלחץ שיופעל מעל הפרופיל נמוך יותר (עקרון ברנולי) ומכאן הפרש הלחצים המסביר את העילוי. על אף שהסבר זה הוא הנפוץ ביותר, הוא שגוי מיסוד ההנחה שבו, שהחלקיקים חייבים להיפגש בקצה האחורי של הפרופיל באותו זמן. למעשה, החלקיקים אינם עושים זאת כלל. אם הסבר זה היה נכון, מטוסים לא היו יכולים לטוס כאשר הם הפוכים על גבם, בעוד שהם יכולים. <!-- אבל הם מאבדים עילוי! בטיסה הפוכה רוב העילוי מגיע בעזרת דחף המנוע. דרוש עיון. --> כמו כן, הסבר זה אינו מסביר היווצרות עילוי על כנפיים סימטריות לחלוטין, כפי שיש ברבים ממטוסי ה[[אווירובטיקה]].
 
בספרים רבים ובכנסים מדעיים שנוגעים בנושאי תעופה וטיסה נפוץ עדיין ההסבר השגוי הנקרא "עקרון זמן המעבר השווה", הקובע שחלקיקי זרימה, שהפרופיל האווירודינמי מפריד ביניהם, ייפגשו שנית בסיום הפרופיל האווירודינמי באותו זמן. כלומר, החלקיק שמעל הפרופיל יעבור דרך ארוכה יותר בשל עקמומיות משטח הפרופיל מהחלקיק שיעבור מתחת לפרופיל, ובשל הזמן השווה מהירותו הממוצעת של החלקיק העליון תהיה גבוהה יותר, הלחץ שיופעל מעל הפרופיל נמוך יותר (עקרון ברנולי) ומכאן הפרש הלחצים המסביר את העילוי. על אף שהסבר זה הוא הנפוץ ביותר, הוא שגוילא ההסבר מיסודהיחיד ההנחהלעילוי שבוהכנף, שהחלקיקיםתופעה חייביםנוספת להיפגשהיא בקצההחוק האחוריהשלישי של הפרופילניוטון, באותוחוק זמן.הפעולה למעשהוהתגובה, החלקיקיםהכנף אינםפוגשת עושיםאת זאתזרם כלל.האויר אםבזוית הסברמסויימת זה(זוית היה נכוןהתקפה), מטוסיםזרם לאהאויר היוהפוגע יכוליםבחלק לטוסהתחתון כאשרשל הםהכנף הפוכיםמוסט עלמטה וכתוצאה מכך הכנף ״מוסטת גבםמעלה״, בעודתופעה שהםזו יכולים.תורמת <!--לעילוי אבלומסבירה הםאת מאבדיםהתופעה של עילוי! בטיסההפוך, הפוכהבשימוש רובבמטוסים העילויאירובטיים מגיעבעלי בעזרתפרופיל דחףסימטרי המנוע.הטסים דרושהפוך עיון.ומטוסים הטסים במהירויות גבוהות אשר להם יש פרופיל כנף בעל עקימון קטן--> כמוהכנף כןדקה יותר, הסברניתן להבחין בכך כאשר מטוסים אלו טסים במהירות נמוכה והעילוי הנוצר כתוצאה זהמהעקימון אינו מסבירמספק היווצרותועל עילויכן הפיצוי באבדן העילוי הנובע מעיקרון ברנולי נעשה על כנפייםידי סימטריותהגדלת לחלוטיןהעילוי הנובע מחוק הפעולה והתגובה של ניוטון על ידי טיסה בזוית התקפה גבוהה, כפילצופה מהצד נראה שהמטוס טס עם אף שישגבוהה ברביםיחסית ממטוסיביחס ה[[אווירובטיקה]]לאופק.
לא ברור מדוע הסבר זה קנה מספר כה רב של מאמינים, למעט ההשפעה המיוחסת לחזרה מרובה של [[מרצה|מרצים]], ספרי [[מדע פופולרי]], ואולי גם הקלות בשימוש בהסבר זה, שאינו דורש כל הבנה מתמטית. עם זאת, הסבר זה שגוי, כאמור. אפילו [[אלברט איינשטיין]], בניסיונו ליצור מטוס בעל ביצועים אווירודינמיים משופרים, ועל סמך העקרון הזה, החליט ליצור מטוס בעל כנף עם חלק עליון קמור במיוחד, מתוך מחשבה שככל שהחלק העליון יהיה ארוך יותר הזרימה תאיץ יותר (כדי לאפשר לחלקיק שעובר מעל הכנף לסיים את דרכו עם החלקיק העובר מתחת לכנף) וכך הפרש הלחצים יגדל והעילוי יגדל. למותר לציין שביצועי הפרופיל הזה היו גרועים. <!-- כי לפרופיל הזה גרר גבוה מדי, זמן מעבר שווה לא סותר בהכרח קיום של פרופיל בעל גרר גבוה -->
 
 
==לקריאה נוספת==