ויקיפדיה

כסף (יסוד) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שחזור - נעלמו כל המספרים. איזו שגיאה מוזרה במצב עריכה?
שורה 28:
|אלקטרושליליות=1.93
|קיבולת חום סגולית=232
|מוליכות חשמלית=63 10<sup>6</sup>
|מוליכות תרמית=429
|אנרגיית יינון ראשונה=731.0
שורה 37:
 
הכסף הוא מתכת רכה ב[[צבע]] [[לבן]] בוהק. כסף הוא היסוד עם ה[[מוליכות חשמלית|מוליכות החשמלית]] ו[[מוליכות חום|מוליכות החום]] הגבוהות ביותר מכל היסודות הידועים לאדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://periodictable.com/Properties/A/ThermalConductivity.v.html|הכותב=|כותרת=Thermal Conductivity of the elements|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://periodictable.com/Properties/A/ElectricalConductivity.v.html|הכותב=|כותרת=Electrical Conductivity of the elements|אתר=|תאריך=}}}}. הכסף אינו [[מסיסות|מסיס]] ב[[חומצה מלחית]] או [[חומצה גפרתית|גפרתית]] מהולה. ניתן להמיס כסף ב[[חומצה חנקתית]].{{ש}}
<math>Ag + 2HNO_3 ---> AgNO_3 + NO_2 (g) + H_2O</math>
 
== כימיה==
דרגת החימצון הנפוצה ביותר של כסף היא 1+, אך תרכובות שמכילות כסף בעל דרגת חימצון 2+ קיימות.
כמעט כל מלחי הכסף מלבד: AgF AgNO<sub>3</sub>, AgClO<sub>3</sub> ו AgClO<sub>4</sub> אינם מסיסים במים. הוספת חומצה מלחית (או כל מקור אחר ליוני כלוריד ) לתמיסה המכילה יוני כסף תיצור משקע "גבינתי" של כסף כלורי AgCl. המלח הזה אינו מסיס במים אבל מתמוסס בהוספת אמוניה עקב יצירת הקומפלקס המסיס <math>\left[Ag(NH_3)_2 \right]Cl</math>. מכפלות המסיסות יורדות ככל שיורדים בטור הלוגנים (כסף ברומי מסיס פחות מכסף כלורי ויותר מכסף יודי) כמודגם בטבלה.
{| class="wikitable" border="1"
!מלח כסף
שורה 62:
| טמפ' התכה: 552°C, משמש לזריעת עננים, יון הכסף במרכז [[ארבעון|טטרהדרון]]
|- bgcolor="#EFEFEF"
| כסף סולפיד AgSAg<sub>2</sub>S
| {{SN|6.0|-51}}
| טמפ' התכה: 825°C, צבעו שחור, זהו הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף. ניתן לחיזור על ידי [[אלומיניום]] בתמיסה מדוללת של [[נתרן קרבונט]] (סודה).
שורה 70:
| טמפ' התכה: 320°C, צבעו [[לבן]], קישור קווי (ליניארי) יון הציאניד מגשר בין שני אטומי כסף.
|- bgcolor="#EFEFEF"
| כסף כרומט AgCrOAg<sub>2</sub>CrO<sub>4</sub>
| {{SN|1.1|-12}}
| צבעו חום-אדמדם, מסיס ב[[חומצה חנקתית]] וב[[אמוניה]]
|-bgcolor="#EFEFEF"
| כסף פחמתי (קרבונט) AgCOAg<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>
| {{SN|8.1|-12}}
| מתפרק ב-210°C, צבעו צהוב
|-bgcolor="#EFEFEF"
| [[כסף חנקתי]] (ניטראט) AgNO<sub>3</sub>
| מסיס מאוד: 2.19 ק"ג\ליטר
| טמפ' התכה: 212°C, רגיש לאור, משמש להכנת חומרי נפץ ולחיטוי (מטפטפים תמיסת כסף חנקתי לעיני תינוקות לאחר לידה למניעת זהום בחידקי [[זיבה]] או [[כלמידיה]])
שורה 84:
 
=== קישור קוולנטי ===
ה[[אלקטרושליליות]] הגבוהה של הכסף (בהשוואה למתכות אחרות) גורמת לאופי הקוולנטי של התרכובות שלו. המלחים המסיסים של כסף הם יוניים אבל לקשר כסף-הלוגן (בכסף כלורי, ברומי ויודי) יש אופי קוולנטי ואילו תרכובות ככסף ציאנידי AgCN וכסף תיאו-ציאנט AgSCN שלהן מבנה שרשרתי -Ag-C≡NC&equiv;N-Ag-C≡NC&equiv;N- הן בעיקר קוולנטיות (קישור ליניארי כזה אופייני לתרכובות קוולנטיות ואינו מופיע בסריגים יוניים). יצירת הקשר הקוולנטי בכסף חד ערכי <math>Ag^+</math> מוסברת בהיברידיזציה של אורביטל d עם אורביטלי s ו-p הקרובים באנרגיה כך שנוצר אורביטל המאפשר זוג קשרים קוולנטים ליניארים{{הערה|1=Cottom & Wilkinson, Advanced Inorganic Chemistry |שמאל=כן}}. {{ש}}'''כסף חמצני''' AgOAg<sub>2</sub>O הוא משקע חום כהה הנוצר מהוספת בסיס חזק לתמיסת יוני כסף. תחמוצת הכסף בסיסית, ריאקציית שיווי המשקל במים
<math>Ag_2O + H_2O\Leftrightarrow 2Ag^+ + 2OH^- ; logK=-7.42 (25C)</math>
 
AgOAg<sub>2</sub>O סופח CO<sub>2</sub> מהאוויר ומתקבל AgCOAg<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>. החומר מתפרק ב-160°C ומתחזר בקלות לכסף מתכתי על ידי מימן.{{ש}} '''כסף סולפיד''': הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף ותכשיטים הוא בדרך כלל הסולפיד AgSAg<sub>2</sub>S, ההפרש הקטן באלקטרונגטיביות בין כסף (1.93) לגפרית (2.58) מלמד כי הקשר הוא בעיקרו קוולנטי (כפי שמרמזת הבליעה בתחום הנראה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Gurdeep Raj|שם = Advanced Inorganic Chemistry|מו"ל = GEOL publishing|שנת הוצאה = |עמ = 1138}}}} ובהתאם, לכסף סולפיד [[מכפלת מסיסות|מכפלת המסיסות]] הקטנה ביותר (הכי פחות מסיס) מכל תרכובות הכסף <math>-log Ksp \approx 50</math>
 
=== כסף דו ערכי ===
לכסף מצב חמצון נפוץ פחות אך יציב <math>Ag^{+2}</math>. התחמוצת השחורה AgO נוצרת, למשל, על ידי חמצון ב[[אוזון]] של AgOAg<sub>2</sub>O במים. ניתן לקבל גם היון הפרה-מגנטי המיומם <math>\left[Ag(H_2O)_4\right]^{2+}</math> (הפרה מגנטיות נובעת מהמצאות 9 אלקטרונים בקליפה 4d של הכסף כלומר אלקטרון לא מזווג) על ידי המסת AgO בחומצה. AgF<sub>2</sub> הוא מוצק שצבעו חום כהה הנוצר מהפעלת פלואור על AgF בטמפרטורה גבוהה. יון הכסף במרכז אוקטאדרון מעוות: מרחקי קשר של 2.1Å~ בין הכסף לאטומי הפלואור במישור XY ואורך קשר 2.5Å~ בציר Z הניצב{{הערה|[http://www3.interscience.wiley.com/cgi-bin/abstract/112737225/ABSTRACT Plasticity of the coordination sphere of Ag<sup>+2</sup>]{{קישור שבור|8.12.2019}}}}. למרות שיש אלקטרון לא מזווג ברמה 4d של הכסף החומר אינו פרה-מגנטי אלא אנטיפרומגנטי. ניתן לקבל גם קומפלקסם המכילים כסף בדרגת חמצון 3+{{הערה|1=[http://www.springerlink.com/content/q240921m037v7428/ silver(III) aminomethylpyridine complexes]{{קישור שבור|8.12.2019}} }}
 
==שימושים==
שורה 96:
*[[קובץ:Silver Bar 01.jpg|ממוזער|200x200 פיקסלים|מטיל כסף טהור במשקל 5 ק"ג]]הכסף זול יחסית ל[[זהב]], ונחשב כמתכת יקרה מ"דרגה שנייה", במיוחד בהשוואה לזהב. הזוכים במקום השני בתחרויות [[ספורט]] שונות ([[המשחקים האולימפיים]], למשל) מקבלים [[מדליה|מדליית]] כסף; הזוכים במקום הראשון מקבלים מדליית זהב.
* כסף משמש להכנת ערכות [[סכו"ם]] ([[סכין|סכינים]], [[כפית|כפיות]] ו[[מזלג]]ות) יוקרתיות וכלי [[מטבח]] נוספים - מגשים, קומקומים וכדומה. גם כלים אלה עשויים לרוב מ[[כסף סטרלינג]].
* שימוש של כסף אשר היה נפוץ בעיקר בעבר הוא הכנת [[מטבע]]ות ומדליות; עם התפתחות תעשיית המתכותכיום משמשות [[סגסוגת|סגסוגות]] זולות יותר (של [[נחושת]] ו[[ניקל]], בעיקר) למטרה זו. עדות לשימוש הנפוץ של המתכת כ[[כסף (אמצעי תשלום)|אמצעי תשלום]] קיימת ב[[שפה|שפות]] רבות בעולם, ובהן ה[[עברית]], בהן שם המתכת ושם אמצעי התשלום זהים: [[צרפתית]] (Argent), [[לטינית]] (Argentum) ועוד.
* [[כסף חנקתי]], וכן כמה מתרכובות ה[[הליד כסף|הלידים של כסף]] (כלומר, מלחי כסף בהן האניון הוא [[הלוגן]]) משמשים להכנת [[סרט צילום|סרטי צילום]]. מלחים אלו מתכהים בחשיפה ל[[אור]] ויוצרים על-גבי הסרט את התמונה. ישנם מלחי כסף שכשהם מוספים לזכוכית הם גורמים לה להתכהות באור חזק ולחזור ולהיות בהירה כשהאור נחלש. אפשר לנצל זאת לייצור משקפיים ההופכים למשקפי שמש כשהמשתמש מצוי בשמש וחוזרים להיות משקפיים כמעט שקופים כשהוא בצל.
* הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה של הכסף משתמשים בו ב[[תעשייה|תעשיית]] ה[[אלקטרוניקה]].
שורה 104:
* פיזור [[יודיד הכסף]] (AgI) מעל [[ענן|עננים]] מעודד ירידת [[גשם]].
* ל[[מי כסף|כסף קולואידי]] תפקיד בתור חומר [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]].
*כסף אצטט <math>AgC_2H_3O_2</math>יוצר טעם דוחה עם עשן סיגריות ולכן משמש כחומר המסיע ב[[גמילה מעישון]] כשהוא מוכנס ל[[מסטיק]]ים או גלולות{{הערה|1= Hymowitz, Norman; Haftan Eckholdt (1996). "Effects of a 2.5-mg Silver Acetate Lozenge on Initial and Long-Term Smoking Cessation". [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6WPG-45N43S2-N&_user=10&_coverDate=09%2F30%2F1996&_rdoc=1&_fmt=&_orig=search&_sort=d&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=2116410c70fcf385080e2760d0f09331 Preventative Medicine 25: 537].{{קישור שבור|8.12.2019}}}}.
* מספר ניסויים ב[[פיזיקה קוונטית]] כמו [[ניסוי שטרן-גרלך]] משתמשים באטומי כסף.
 
שורה 120:
==צורה בטבע==
[[קובץ:Silberbergwerk Suggental Josephistollen.jpg|ממוזער|240x240 פיקסלים|[[מכרה]] כסף]]
כסף בצורתו הטבעית, משולב לעיתים קרובות עם [[גופרית]], [[ארסן]], [[אנטימון]], [[כלור]] ויסודות נוספים. המחצבים הנפוצים של כסף הם: [[ארגנטיט]] (AgSAg<sub>2</sub>S), כלורוארגריט (AgCl) ופירוארגריט (AgSbSAg<sub>3</sub>SbS<sub>3</sub>).
לעיתים קרובות, ניתן למצוא כסף במחצבי [[נחושת]], [[ניקל]]-נחושת, [[זהב]], [[עופרת]] ו[[אבץ]]-עופרת.
 
שורה 127:
 
== היקף ייצור ועתודה עולמית ==
נכון לשנת 2015, היקף הייצור העולמי של כסף עמד על כ-27,300 טונות{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065417:0|{{קישור כללי|כתובת=https://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/silver/mcs-2016-silve.pdf|הכותב=|כותרת=כסף - היקף ייצור ועתודות עולמי - דו"ח השירותיהשירות הגאולוגי של ארצות הברית|אתר=|תאריך=}}}}. [[מקסיקו]] היא יצרנית הכסף הגדולה בעולם, עם תפוקה של כ-5,400 טונות, שהן כ-19.7% מהייצור העולמי.
 
אף על פי כן, [[מקסיקו]] אינה מחזיקה במאגר העתודות הגדול ביותר. על פי הערכות, המדינה עם עתודות הכסף הגדולות בעולם היא [[פרו]], עם כ-120,000 טונות כסף, שהן כ-21% מהעתודה העולמית{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065417:0}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כסף_(יסוד)"