המאבק בין ידיעות אחרונות לחדשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 88:
הייתה כתבת שהועמדה לדין על [[זיוף תעודות|זיוף]] שהעיד כאילו קצין משטרה ביטל דו"ח תנועה לקרוב משפחה של [[חבר הכנסת]].{{הערה|{{מעריב|רוני סופר|כתבת "חדשות" מואשמת בזיוף ובמתן ידיעות כוזבות|1989/09/27|01109}}}} הידיעה וצילום הדו"ח המזויף הופיעו בחדשות בלי שמישהו במערכת בדק את העניין מלכתחילה ומבלי שהסיקו מסקנות לגבי הכתבת.
 
===העריקהנטישת הגדולההכתבים===
הכישלון העיקרי של "חדשות" מבחינה עיתונאית היה בעמודי החדשות. בחלקים המגזיניים היו לעיתון הישגים לא מעטים ונחשפו בו הרבה כישרונות מבריקים, אך אלה לא יכלו לסרב להצעות שהוצעו להם לעבור ל"ידיעות". על עובדים אלה שערקו לעיתון המתחרה אמר עמוס שוקן לירון לונדון{{מקור}}: "...דב יודקובסקי, עורך ידיעות, הזמין אותם לסוויטת המנהלים בעיתונו עם השטיח מקיר אל קיר, והם הלכו אליו... דב הוא איש אינטליגנטי מאוד שהתחיל את השיחה במחמאות לכתיבתו הנהדרת של המחוזר ואחר כך, אחרי שהחניף לאגו שלו, אמר את המשפט 'לא חשוב כמה אתה משתכר, אשלם לך כפליים, או פי שלושה או ארבעה'."
 
ואכן, אט אט עברו הכישרונות הגדולים של "חדשות" ל"ידיעות אחרונות": רונית ורדי, שוש מימון, אביבה שאבי, ולבסוף [[יגאל סרנה]], שהיה מהבולטים בעיתונאי "חדשות". כשבאו ל"ידיעות" הם חשבו{{מקור}} שנקראו להציל את העיתון. מה שלא ידעו הוא שיותר משיודקובסקי רצה אותם ל"ידיעות", רצה לגרוע אותם ממצבת העובדים של "חדשות".
 
==סוף המאבק==