מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
משתתף (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 17:
מחלקת העתיקות הנפיקה רישיונות לחפירה לחופרים ומוסדות מן הארץ ומארצות חוץ. במקביל ערכה חפירות משל עצמה, בעיקר חפירות הצלה. למשל, במספר מקומות שבהן הוקמו בשנות השלושים משטרות ה'[[מצודות טגארט|טיגארט]]' נתגלו אתרים שנחפרו. כאלה הם [[משטרת מגידו]] ו[[משטרת תרשיחא]]. נערכו גם חפירות גדולות ממדים לשם מחקר כגון [[ארמון הישאם]] ב[[ח'רבת מפג'ר]] שליד [[יריחו]], [[המצודה בירושלים]] והעיר הצלבנית של [[עתלית]].
 
פעולה יוצאת דופן שיזם גרסטנג כבר בימיה הראשונים של מחלקת העתיקות היה ארגון מפעל חפירות בינלאומי משותף, למספר מוסדות מחקר ב[[עיר דוד]] בירושלים. מתוך הכרה בחשיבותו ומיוחדותו של אתר זה. בהיותו בדעה שאין נכון להפקיד את חפירתו בידי מוסד אחד בלבד, פנה בקריאה למוסדות המחקר השונים בעולם לקחת חלקלהשתתף בחפירה. נענו לקריאה מעטים ולבסוף חפרו בפועל את החלקות שהקצו להם רק הקרן הבריטית (PEF) באמצעות [[רוברט מקאליסטר]], [[ריימון וייל]], בסיועו הנדיב של [[הברון רוטשילד]] ערך באתר את עונת חפירתו השנייה. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, אשר באותם ימים החלה לחדש את פעילותה, לא הצליחה לגייס למשימה את הסכום הדרוש, ולא השתתפה למרות רצונה לקחת חלקלהשתתף.
 
בשנת [[1926]] התרחש חידוש נוסף בתחום הפעילות המדעית הארכאולוגית בארץ כאשר קיימה מחלקת העתיקות [[קונגרס ארכאולוגי]] בינלאומי. היה זה, ככל הנראה, הקונגרס המדעי הראשון בכל תחום שהוא שנערך בארץ ישראל. אופיו הבינלאומי של הכנס היה כפול: משתתפיו הגיעו ממוסדות מדע מארצות רבות, והוא גם ערך את סיוריו באתרי לבנון, סוריה, עבר הירדן; ולבסוף התכנסו הכול בירושלים.