מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 17:
מחלקת העתיקות הנפיקה רישיונות לחפירה לחופרים ומוסדות מן הארץ ומארצות חוץ. במקביל ערכה חפירות משל עצמה, בעיקר חפירות הצלה. למשל, במספר מקומות שבהן הוקמו בשנות השלושים משטרות ה'[[מצודות טגארט|טיגארט]]' נתגלו אתרים שנחפרו. כאלה הם [[משטרת מגידו]] ו[[משטרת תרשיחא]]. נערכו גם חפירות גדולות ממדים לשם מחקר כגון [[ארמון הישאם]] ב[[ח'רבת מפג'ר]] שליד [[יריחו]], [[המצודה בירושלים]] והעיר הצלבנית של [[עתלית]].
פעולה יוצאת דופן שיזם גרסטנג כבר בימיה הראשונים של מחלקת העתיקות היה ארגון מפעל חפירות בינלאומי משותף, למספר מוסדות מחקר ב[[עיר דוד]] בירושלים. מתוך הכרה בחשיבותו ומיוחדותו של אתר זה. בהיותו בדעה שאין נכון להפקיד את חפירתו בידי מוסד אחד בלבד, פנה בקריאה למוסדות המחקר השונים בעולם
בשנת [[1926]] התרחש חידוש נוסף בתחום הפעילות המדעית הארכאולוגית בארץ כאשר קיימה מחלקת העתיקות [[קונגרס ארכאולוגי]] בינלאומי. היה זה, ככל הנראה, הקונגרס המדעי הראשון בכל תחום שהוא שנערך בארץ ישראל. אופיו הבינלאומי של הכנס היה כפול: משתתפיו הגיעו ממוסדות מדע מארצות רבות, והוא גם ערך את סיוריו באתרי לבנון, סוריה, עבר הירדן; ולבסוף התכנסו הכול בירושלים.
| |||