הסגר (בריאות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סוגי הסגר: עדכון |
|||
שורה 5:
המונח "קרנטינה" נגזר מהמילה האיטלקית "קוורנטה", שפירושה "ארבעים" – ארבעים ימי ההסגר שהוטלו בעבר על כלי שיט שהגיעו לחופי [[איטליה]] ממקומות שבהם היו [[מגפה|מגפות]]. ארבעים הימים נספרו מהעת בה הפסיקו אנשים להידבק במחלה על כלי השיט. אורכה של התקופה נגזר מאורך [[תקופת דגירה|תקופת הדגירה]] של המגפות הנוראות שהגיעו ל[[אירופה]] – [[כולרה]], [[דבר (מחלה)|דבר]], [[אבעבועות שחורות]] ועוד. בתום ארבעים הימים היה עולה על כלי השיט [[רופא]] ובודק אם יש חולים, ואם לא היו, ניתן אישור למלחים לבוא בקשר עם תושבי המקום.
== ראו גם ==▼
==סוגי הסגר==
נוסף על סגר ימי, יש גם הסגר על היבשה, מתחם המוקצה לבידוד מי שמקרוב באו, עד שיובהר שאינם חולים. לעיתים המתחמים האלה סגורים ושמורים. לעיתים מקומות ששימשו כקרנטינות נשארים עם השם גם לאחר שההסגר כבר בוטל, לכן יש במקומות שונים שכונות הנושאות את השם "קרנטינה".
שורה 11 ⟵ 14:
הסגר אינו מהווה מענה מלא, שכן יש מחלות כגון [[צרעת]] שתקופת הדגירה שלהן ארוכה ואף משתנה.
▲בעקבות [[התפרצות נגיף קורונה-ווהאן]] בשנת 2020 הוטל הסגר על העיר [[ווהאן]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. עם התפשטות הנגיף בעולם הוטל הסגר במקומות נוספים והוחמרו ההגבלות על תנועה חופשית, בייחוד במוקדי ההידבקות הפעילים ביותר כמו איטליה וספרד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001322218|הכותב=אסף אוני|כותרת=בישראל החמירו את ההגבלות דרך הודעה לעיתונות. מה עשו בעולם?|אתר=גלובס|תאריך=17 למרץ 2020}}</ref>. מאות אלפי ישראלים נשלחו לבידוד בית למשך 14 ימים, כדי לוודא שלא חלו, ובעקבות גילוי חולים אחדים ב[[בית לחם]] הטיל [[צה"ל]] הסגר על העיר. גם בשאר ערי הארץ הוטלו אז סגרים לפי המלצות גורמי הבריאות
▲== ראו גם ==
* [[אזור בידוד]]
* [[בידוד (בריאות)|בידוד]]
| |||