אשדוד ים – הבדלי גרסאות

העדות הראשונה על אודות המקום היא מכתובתו של [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שביצר את היישוב במהלך [[המאה ה-8 לפנה"ס]] כדי שתשמש תחנת מסחר ונמל במחוז האשורי. מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] גדלה והייתה לעיר מסחר משגשגת עם נמל שנקראה בשם ההלניסטי '''אזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (ביוונית: ''Άζωτος παράλιος'', שפירושו "אשדוד-חוף"), ותועדה ב[[מפת מידבא]]. העיר המשיכה להתקיים ב[[התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]], בין [[המאה ה-8]] ל[[המאה ה-11]] - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים של מצודת אשדוד-ים, המכונה ב[[ערבית]] '''קלעת אל-מינה''' (قلعة الميناء, שפירושו "מצודת הנמל").

 

 

== היסטוריה ==

במהלך [[המאה ה-10 לפנה"ס]], נחרבה אשדוד. חוקרים משערים כי נחרבה ככל הנראה על ידי [[סיאמון|פרעה סיאמון]], או על ידי [[דוד המלך]] באחת ממלחמותיו בפלשתים.{{הערה|[[עמיחי מזר]], [[גבריאל ברקאי]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידות 8–9, עמוד 28, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}} ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]] שוקמה העיר עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור, אך לא האריכה ימים ונחרבה שוב בסוף המאה על ידי [[עוזיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]].

 

בשנת 734 לפנה"ס נכבשה אשדוד על ידי [[תגלת פלאסר השלישי]], מלך [[אשור]], שכן מיקומה על [[דרך הים]] היווה יעד אסטרטגי חשוב ל[[הצבא האשורי|צבא האשורי]] ולאשור, שרצתה לשלוט כלכלית במסחר הימי בין [[פיניקים|פיניקיה]], פלשת ומצרים. בשנת 732 לפנה"ס [[עבדות|השתעבדה]] אשדוד לאשור. בכתובת שנכתבה על ידי [[סרגון השני]], מלך אשור, בשנת 722 לפנה"ס, ציין האחרון כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]], אך הוא גם מזכיר את בנייתה וביצורה של העיר "אסדודימו" (אשדוד-ים). מאותה עת, העיר המתהווה שימשה כנמל החדש של אשדוד היבשתית.{{הערה|חוקרים משערים כי נמל קטן היה קיים עוד קודם בסביבות אשדוד-ים ששירת את אשדוד טרם הכיבוש האשורי שלה, ולאחר החורבן בתל מור}} אשדוד-ים נבנתה כמרכז מנהלי, והובאו אליה [[ההגליות האשוריות|גולים מארצות אחרות בשליטת אשור]]. אשדוד, בראשותו של [[ימני מלך אשדוד|המלך ימני]], מרדה באשור בשנת 712 לפנה"ס, בתמיכתה של [[מצרים העתיקה|מצרים]]. סרגון השני דיכא את המרד וכבש את סביבותיה של אשדוד, החריב את העיר והגלה את תושביה. סרגון הפך את האזור למרכז שלטון אשורי, וחלק מהחוקרים משערים כי העביר את תואר בירת המחוז אל אשדוד-ים.{{הערה|ד"ר [[יעקב שביט]] (עורך), '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - ישראל ויהודה בתקופת המקרא - ישראל ויהודה בתקופת המקרא''', חלק ב' ממלכות ישראל ויהודה, 7. שכני ישראל ויחסיהם עם ישראל, ארץ-ישראל בשלטון אשור. [[יד יצחק בן-צבי]]: המערכת המדעית}} תיאור של כיבוש חבל פלשת באחת מכתובות סרגון:{{הערה|בוסתנאי עודד<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ב' ממלכות ישראל ויהודה''', הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, נספח ב' - שינויי אוכלוסין בארץ-ישראל בעקבות ההגליות האשוריות, עמ' 467}}

{{ציטוט|"הטלתי מצור על הערים '''אשדוד''', גת ו'''אָסדוּדימוּ''' [אשדוד-ים] ולכדתי [אותן]. לקחתי שלל את אלוהיו, נשיו, בניו, בנותיו, חפצי רכושו, אוצרות ארמונו, יחד עם אנשי ארצו. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מן הארצות אשר לכדתי אשר מקרב [מחוזות] המזרח. הפקדתי עליהן את קציני, מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי."}}

בחפירות שנעשו על ידי הארכאולוג [[יעקב קפלן]] בתל אשדוד, נמצאו ביצורים, שלפי קפלן, נבנו על ידי ימני כהכנה לתקיפתו של הצבא האשורי בעקבות המרד. לפי החוקר [[נדב נאמן]], ייתכן והמרד נעשה מהחשש של אשדוד כי ההשתלטות האשורית על אשדוד-ים וביצורה על ידי סרגון, תאיים על אשדוד ותמנע ממנה גישה לים והכנסת כספים ממסחר ימי.{{הערה|נדב נאמן, '''מסעות מלכי אשור ליהודה לאור תעודה אשורית חדשה''', התשל"ז, עמ' 170-173}} עם עלייתו לשלטון של בנו של סרגון [[סנחריב]], הוא יצא למסע כיבוש ברחבי ארץ ישראל, ומכתובותיו, ביניהן [[מנסרת סנחריב]], מתברר כי אשדוד נשארה עיר-מדינה ולא הפכה למחוז אשורי. אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר הנמל שלה, ועדיין הייתה בעלת חשיבות גדולה יותר בעיני האשורים. עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריב אותה. ההון ומרכז השלטון עברו לידי אשדוד-ים, עד שיקומה מחדש של אשדוד על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]], מלך [[בבל]].

 

מאותה עת ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] קיים פער היסטורי בנוגע למתרחש באשדוד-ים, אף על פי שנמצאו באתר [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אחדים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]] ומ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]. באשדוד היבשתית, מנגד, ישנם תיעודים היסטוריים לאורך כל התקופה. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר משגשגת וכונתה בשם היווני '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: "אשדוד-חוף"), ככל הנראה עוד מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]]. כך, גם שמה של אשדוד היבשתית - '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס'''. במהלך תקופה זו הייתה אשדוד-ים גדולה יותר מאשדוד היבשתית, שהחורבנות המרובים שלה הביאו לדעיכה הדרגתית של חשיבותה. תרשים של אשדוד-ים מובא ב[[מפת מידבא]], בה היא מופיעה כעיר נמל גדולה עם מזח, בתים ומבני ציבור רבים, בהם מזרקה וכנסיות. העיר אף יוצגה על ידי [[בישוף]] ב[[ועידת כלקדון]] - הרקליון מאזוטוס.<ref>{{צ-ספר|שם=The Acts of the Council of Chalcedon, volumes 1-3|קישור=http://dx.doi.org/10.3828/978-0-85323-039-7|מו"ל=Liverpool University Press|שנת הוצאה=2005-12-31|מקום הוצאה=4 Cambridge Street, Liverpool, L69 7ZU|ISBN=978-0-85323-039-7|מחבר=Richard Price, Michael Gaddis}}</ref> שרידים מתקופה זו, כולל [[כנסייה]], נמצאו כ-2 ק"מ מהאתר הנוכחי ונחפרו באופן חלקי.

 

במהלך [[המאה ה-7]], עם [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], בסמוך לתחילת דרכו של הכפר הערבי '''[[איסדוד|איסְדוּד]]''' שהתהווה במורדות תל אשדוד, נבנתה בסמוך לשרידי אשדוד-ים מצודה גדולה על ידי ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]]. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך [[מישור החוף הדרומי]] שנבנתה על ידי הערבים (כמו ב[[אשקלון]] וב[[יבנה-ים]]), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז [[רמלה]] ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות.{{הערה|1=ראובן וונש, אורן טל ודורית סיון, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=2294 חורבת אשדוד-ים], חדשות ארכאולוגיות - חפירות וסקרים בארץ ישראל, רשות העתיקות, 8 באוגוסט 2013}} במהלך [[המאה ה-10]], בתקופת [[השושלת הפאטמית]], בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה '''קָלעת אל-מינָה''' (בעברית: "מצודת הנמל"). ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-[[1033]] נפגעה המצודה מ[[רעידת אדמה]] שהכתה ברחבי הארץ. ב-[[1099]], עם סיום [[מסע הצלב הראשון]] והקמת [[ממלכת ירושלים]], בוצרה המצודה שוב ונקראה '''קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר''', על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו {{אנג|hugh of ibelin|'אנ}} מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-[[1260]], ונשמרה עד היום.

 

[[קובץ:אשדוד-ים.jpg|שמאל|ממוזער|230px|המצודה במבט אווירי ומאחוריה דרום העיר אשדוד]]

[[קובץ:Ashdod Mezuda Store1.JPG|ממוזער|230px|מחסני המצודה]]

 

== ממצאי החפירות ==

 

==לקריאה נוספת==

<div style="direction: ltr;">

* Masarwa, Y. 2006. From a Word of God to Archaeological Monuments: A Historical-Archaeological Study of the Umayyad Ribāts of Palestine. Ph.D. Dissertation. Princeton University.