כולרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.4
שורה 43:
בין השנים 1817–1824 התפרצה [[מגפת הכולרה הראשונה]] באזורי [[סרי לנקה]], [[מאוריציוס]], חופי מזרח [[אפריקה]], סין ו[[יפן]]. דרך [[ארצות ערב]] הגיעה המחלה ל[[ממלכת פרס|פרס]] ו[[סוריה]] ועד ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. מעריכים כי המחלה התפשטה אל מחוץ ל[[תת-היבשת ההודית]] דרך חיילים [[האימפריה הבריטית|בריטים]] שלחמו בצפון הודו. [[מגפת הכולרה השנייה|המגפה השנייה]] שהגיעה לממדי ענק נמשכה מ-1828 עד 1851 ועברה דרך סין, רוסיה ואירופה, אל [[האוקיינוס האטלנטי]] והתפשטה ל[[צפון אמריקה]]. בפעם זו הוכח שהמחלה מסוגלת להתפשט בארצות בעלות אקלימים שונים ביותר, מהודו ה[[אקלים טרופי|טרופית]] ועד [[רוסיה]], [[נורווגיה]] ו[[קנדה]] בצפון.
 
המגפה הגדולה השלישית, בין השנים [[1846]]–[[1863]], חבקה גם את כל האזורים הצפוניים של אירופה ואמריקה. רוסיה ספגה את המגפה השלישית באופן הקשה ביותר, כשהמגפה גובה את חייהם של כמיליון בני אדם.{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124205:0}} עם השכלול והייעול של אמצעי התחבורה הואצה מהירות התפשטות הכולרה בנתיבי התחבורה המתרחבת. כך, התפתחות מסילות הברזל וספינות הקיטור אפשרה את התפשטות המגפה השלישית במהירות גדולה בהרבה מן הראשונה. בהתפרצות שפקדה את [[לונדון]] ב-[[1854]] נפגעו קשות תושבי בתים ששתו ממי באר נגועה, ואילו אלה שלא שתו ממנה כמעט שלא נפגעו. הרופא [[ג'ון סנואו (רופא)|ג'ון סנואו]] {{אנ|John Snow}} הצליח לשחזר את נתיב התפשטות המחלה, לאתר את הבאר הנגועה ולנטרלה. באמצעות מפה שהמחישה את מעגל התפשטות המגפה על ידי ספירת מקרי המוות ומרחקם מהבאר הצליח סנואו לשכנע כי המחלה מועברת על ידי מים מזוהמים.
 
המגפה הגדולה הרביעית נמשכה מ-[[1865]] עד [[1875]]. לקראת סוף המאה ה-19 נודעה לשמצה ההתפרצות הגדולה ב[[המבורג]] שבאה בעקבות מגפה ברוסיה.