אשדוד – הבדלי גרסאות

כשישה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נמצא [[אתר ארכאולוגי]], '''תל אשדוד''', ובו שרידיםשרידי מהתיישבויותהעיר קדומותהעתיקה. ההתיישבות באזור אשדוד החלה ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]], כאשר במהלך כל שלוש [[תקופת האבן|תקופות האבן]] המה האזור מפעילות אנושית. ב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה-17 לפנה"ס]] נזכרת אשדוד כעיר [[כנען|כנענית]] [[ביצור|מבוצרת]]. ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפנה"ס]] התנחלו בה ה[[פלשתים]], העיר גדלה והתפשטה מחוץ לגבולות ה[[אקרופוליס]], והפכה לאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ביותר, אשר התנהלו כ[[עיר-מדינה|ערי מדינה]]. אשדוד מוזכרת 14 פעמים ב[[תנ"ך]],{{הערה|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/cgi-bin/kodesh/search_adv.pl?search=אשדוד&page=1&type=0&book=tanah,jerusalem,mishna,bavli,tosefta,rambam#tanah מאגר ספרות הקודש], מספר המופעים של אשדוד בתנ"ך}} ומופיעה בתעודות [[אוגרית]]יות, [[מצרים העתיקה|מצריות]] ו[[אשור|אשוריות]]. בימי [[יהושע בן נון|יהושע]] העיר נפלה בחלוקת הארץ לשבטים בנחלת [[שבט יהודה]], אך לא מוזכר דבר לגבי כיבושה. ב[[ספר יהושע]] נזכר כי נותרו בה [[ענק]]ים. במהלך [[תקופת השופטים]], בקרב [[עזבת צרטה|אבן העזר]], שהיה במסגרת מלחמות הפלשתים ב[[שבטי ישראל]], הביסו הפלשתים את השבטים ולקחו עמם שלל את [[ארון הברית]] אל מקדש [[דגון]] שבאשדוד ({{תנ"ך|שמואל א|ה}}). עדותתיאור זוזה עשויהעשוי להעיד על כך שבשנים אלה הייתה אשדוד עיר המדינה הראשית של הפלשתים.{{הערה|1=[[טרודה דותן]], [http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=2624 הפלשתים ותרבותם החומרית], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה}}

במחצית [[המאה ה-10 לפנה"ס]] נחרבה העיר. חוקרים משערים כי נחרבה במסע הפלישה של [[סיאמון|פרעה סיאמון]], ביחדאו עםעל הנמלידי שלה שפעל עד לאותה העת ב[[תלדוד|דוד מורהמלך]], ומאוחרבאחת יותרממלחמותיו עבר אל העיר השכנה [[אשדוד ים]]בפלשתים. בסוף המאה היא שוקמה, עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור. ב-[[המאה ה-8 לפנה"ס|770 לפנה"ס]] בקירוב נכבשה על ידי [[עוזיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], כפי שמתואר בספר [[דברי הימים]]:

לאחר מכן, נכבשה העיר על ידי [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שהחריבה ו[[גלות|הגלה]] את תושביה לאחר שמרדו בו ב-[[המאה ה-8 לפנה"ס|712 לפנה"ס]].{{הערה|[http://www.challengetourism.co.il/places-sites/the-sharon-and-coastal-plain/ashdod מסע בהיסטוריה ובארכאולוגיה של ארץ ישראל], מקומות ואתרים, אשדוד}} ב-[[605 לפנה"ס]] כבש והרס אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]], וב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]]. עם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר רבקה שפק ליסק, [http://heb.rslissak.com/archives/1646 ריכוזי היישוב היהודי בשלהי התקופה הרומית (מאות 3–4 לס')], היסטוריה גאוגרפית ואקטואליה של ארץ ישראל}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], שכבשו אותה שוב ושוב אחד מידי השני.{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}} במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] השתנהשובש שמה של אשדוד והיא נקראה '''אַזוֹטוֹס'''. העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] והחריב את מקדש דגון.{{הערה|[[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], אשרושמה ניתקהשתנה אותהל'''היפינוֹס''' (בעברית: 'של הפרשים'). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], גירש את תושביהותושביה ה[[יהודים]], ובנה אותה מחדשגורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הוריש את העיר לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. חשיבותההחל נשמרה עד למה[[המאה ה-4|מאה ה-4]], אז התרחבה העיר '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים צפון-מערבית לה, וחשיבותה של העיר דעכה.

'''אשדוד-ים''' הוא אתר ארכאולוגי ועיר נמל עתיקה הממוקמת על חופה הדרומי של אשדוד המודרנית. שרידים ארכאולוגיים מעידים כי העיר התהוותה לראשונה ב[[תקופת הברזל]]. שמהבין שלשתי העירהערים מוזכראשדוד לראשונהואשדוד-ים, בלוחהיה חמרקיים ב[[כתבקשר יתדות]]של שנכתבעיר ב-יבשתית ו[[המאהעיר ה-7 לפנה"סנמל|722עיר לפנה"סהנמל]] עלשלה ידיבמשך [[סרגוןמאות השני]]שנים, ובובדומה צייןלקשרים כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר אתבין הערים הפלשתיות [[יבנה#תל אשדודיבנה|אשדודיבנה]] ו[[גת (עיר פלשתית)|גתיבנה-ים]].{{הערה|1=המקור וכןלהשערה: גם את העיר '''אָסדוּדימוּ''' (בעברית[http: 'אשדוד-ים')//www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=17&subj_id=341&id=1158#as מאותהפטר עתפביאן ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] לא קיים תיעוד היסטורי למתרחש באשדוד-ים. ב[[המאהרשות ה-4|מאה ה-4]העתיקות], גדלהיצחק והייתהגלעד, לעיר מסחר אשר כונתה ב[[יוונית]]אוניברסיטת '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: 'אשדודבן-חוף'). ב[[מפת מידבאגוריון]]}} מופיע תרשים של העיר ובו היא מופיעה עם מזח, בתים ומבני ציבור, בהם מזרקה וכנסיות. בתקופה זו, אשדוד-ים עקפה בגודלה את אשדוד היבשתית, שהייתה בשלבי דעיכה.

עם סיום [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] מידי הביזנטים באמצע [[המאה ה-7]], התהווה בסביבת תל אשדוד [[כפר]] [[ערבי]] בשם '''איסְדוּד''', דרום-מזרחית לשטחה הנוכחי של אשדוד. הכפר המשיך להתקיים גם במהלך התקופה הצלבנית. ב-[[1596]] תועד הכפר עם אוכלוסייה של 413 נפשות.{{הערה|1=Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.|שמאל=כן}} מיקומו על [[דרך הים]] הביא לעלייה בחשיבותו [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|בתקופה העות'מאנית]], אז התפתח לעיירה, ובה [[חאן (מבנה)|ח'אן]]. נמל קטן שהיה סמוך לעיירה שימש את [[הממלכה המאוחדת|הבריטים]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], והובאו אליה פועלים רבים מ[[מצרים]].{{הערה|1=מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, עמ' 56–59, ב.צ. קידר, הוצאת משרד הביטחון, 1991}} במהלך [[המנדט הבריטי]] ועד 1948 האוכלוסייה צמחה והגיעה לכ-5,000 נפש, שהתפרנסו מ[[חקלאות]] ו[[מסחר]], והיישוב שימש מרכז לכפרים בסביבה.

ב-[[15 במאי]] [[1948]], לאחר סיום המנדט ו[[הכרזת המדינה|ההכרזה על הקמת המדינהמדינת ישראל]], פלשו אליה כוחות [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]] לישראל, כאשר אחת ממטרותיהם הראשונות הייתה לתפוסלכבוש את העמדות הישראליות שבאזור [[איסדוד]]. ב-[[22 במאי]] נפלו העמדות לידי הגדוד השישי של הצבא המצרי, שהגיעשנבלם עד לב[[גשר עד הלום]]. מנקודה זו ואילך, הייתה איסדוד ממוקמת על קו החזית שבין הכוחות המצריים והישראליים. [[צה"ל]] קיבל פקודה לכבוש בחזרה את [[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]], [[יבנה]] ואיסדוד.

ב-3, ב-9 וב-10 ביוני הותקפה איסדוד בשלושה גלים מרכזיים על ידי צה"ל. למחרת הגל האחרון נכנסה לתוקפה [[ההפוגה הראשונה]], אשר במהלכה [[גמאל עבד אל נאצר]], אשר שירת כקצין בצבא המצרי במהלך המלחמה (ולימים הפך ל[[נשיא מצרים]]), הוצב באיסדוד לשם מעקב אחר הפעילות הישראלית באזור. בין שתי ההפוגות תקפו הכוחות הישראליים את הכניסההכניסות ליישוב וניסו לכבוש את העמדות בחזרה מידי המצרים.