אשדוד ים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 10:
[[קובץ:Azotus Paraliyus on Madaba Map - ASHDOD AD 542.jpg|שמאל|ממוזער|230px|אשדוד-ים ב[[מפת מידבא]], עם הכיתוב "אזוטוס פאראליוס"]]
[[קובץ:Ashdod-tower-58.jpg|230px|ממוזער|שמאל|שרידיו של מגדל האיתות של המצודה בכיכר ברובע ט"ו בעיר אשדוד]]{{הפניה לערך מורחב|תל אשדוד}}
'''אשדוד העתיקה''', נזכרת כבר ב[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה-17 לפנה"ס]] כעיר [[כנען|כנענית]] מבוצרת. ב[[המאה ה-12 לפנה"ס|מאה ה-12 לפנה"ס]] פלשו ל[[מישור החוף הדרומי]] ה[[פלשתים]]. לאשדוד, שהפכה לאחת מחמש [[עיר-מדינה|ערי המדינה]] הפלשתיות החשובות ביותר, הייתה [[עיר נמל]] תחת חסותה כבר מאמצע [[תקופת הברונזה המאוחרת]] בשפך [[נחל לכיש]], לפי חפירות ארכאולוגיות שבוצעו ב'''[[תל מור]]'''. כלומר, טרם
במהלך [[המאה ה-10 לפנה"ס]], נחרבה אשדוד. חוקרים משערים כי נחרבה ככל הנראה על ידי [[סיאמון|פרעה סיאמון]], או על ידי [[דוד המלך]] באחת ממלחמותיו בפלשתים.{{הערה|[[עמיחי מזר]], [[גבריאל ברקאי]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידות 8–9, עמוד 28, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}} ב[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]] היא שוקמה עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור, אך לא האריכה ימים ונחרבה שוב ב[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]] על ידי [[עוזיהו]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]].
=== תחת שלטון אשורי ===
בשנת [[730-739 לפנה"ס|734 לפנה"ס]] נכבשה אשדוד על ידי [[תגלת פלאסר השלישי]], מלך [[אשור]], שכן מיקומה על [[דרך הים]] היווה יעד אסטרטגי חשוב ל[[הצבא האשורי|צבא האשורי]] ולאשור, שרצתה לשלוט כלכלית במסחר הימי בין [[פיניקים|פיניקיה]], פלשת ומצרים. בשנת 732 לפנה"ס [[עבדות|השתעבדה]] אשדוד לאשור. בכתובת שנכתבה על ידי [[סרגון השני]], מלך אשור, בשנת 722 לפנה"ס, ציין האחרון כי בעת מסעו ל[[ארץ ישראל]] הוא ביצר את הערים הפלשתיות אשדוד ו[[גת (עיר פלשתית)|גת]], אך הוא גם מזכיר את ביצורה של העיר "אסדודימו" (אשדוד-ים). מאותה עת, העיר המתהווה שימשה כנמל החדש של אשדוד היבשתית.{{הערה|חוקרים משערים כי נמל קטן היה קיים עוד קודם בסביבות אשדוד-ים ששירת את אשדוד טרם הכיבוש האשורי שלה, ולאחר החורבן בתל מור}} אשדוד-ים נבנתה כמרכז מנהלי, והובאו אליה [[ההגליות האשוריות|גולים מארצות אחרות בשליטת אשור]]
{{ציטוט|"הטלתי מצור על הערים '''אשדוד''', גת ו'''אָסדוּדימוּ''' [אשדוד-ים] ולכדתי [אותן]. לקחתי שלל את אלוהיו, נשיו, בניו, בנותיו, חפצי רכושו, אוצרות ארמונו, יחד עם אנשי ארצו. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מן הארצות אשר לכדתי אשר מקרב [מחוזות] המזרח. הפקדתי עליהן את קציני, מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי."}}
בחפירות שנעשו על ידי הארכאולוג [[יעקב קפלן]] בתל אשדוד, נמצאו ביצורים, שלפי קפלן, נבנו על ידי ימני כהכנה לתקיפתו של הצבא האשורי בעקבות המרד. לפי החוקר [[נדב נאמן]], ייתכן והמרד נעשה מהחשש של אשדוד כי ההשתלטות האשורית על אשדוד-ים וביצורה על ידי סרגון, תאיים על אשדוד ותמנע ממנה גישה לים והכנסת כספים ממסחר ימי.{{הערה|נדב נאמן, '''מסעות מלכי אשור ליהודה לאור תעודה אשורית חדשה''', התשל"ז, עמ' 170-173}} עם עלייתו לשלטון של [[סנחריב]], בנו של סרגון, הוא יצא למסע כיבוש ברחבי ארץ ישראל, ומכתובותיו, ביניהן [[מנסרת סנחריב]], מתברר כי אשדוד נשארה עיר-מדינה ולא הפכה למחוז אשורי. אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר הנמל שלה, ועדיין הייתה בעלת חשיבות גדולה יותר בעיני האשורים. עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריב אותה. ההון ומרכז השלטון עברו לידי אשדוד-ים, עד שיקומה מחדש של אשדוד על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]], מלך [[בבל]].
| |||