יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ פרטים בתבנית, הגהה, עיצוב
שורה 4:
|תמונה=קובץ:Israel Supreme Court Itzhak Kahan.jpg
|תאריך עלייה=[[1938]]
|מקום לידה=[[ברודי]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}}
|מקום פטירה=[[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[נשיא בית המשפט העליון]]
שורה 35 ⟵ 37:
 
==ביוגרפיה==
כהן נולד בעיר [[ברודי]] שבחבל [[גליציה]], אז בשליטת ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]] (כיוםבתחומי ב[[אוקראינה]] של ימינו), כבן למשפחת הרבנים הענפה [[משפחת כהנא הלר]], ב־[[15 בנובמבר]] [[1913]]. היה בעל תארים ראשונים ב[[משפטים]], [[מינהל]] ו[[כלכלה]] מ[[אוניברסיטת לבוב|אוניברסיטת]] [[לבוב]]. [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1935]]. בשנת [[1938]] אירע פיצוץ בשוק ב[[חיפה]] ובו נהרגו 18 ערבים. בעקבות פיצוץ זה, מונתה ועדה בידי ועד המצב של הקהילה היהודית בחיפה. בוועדה כיהנו השופט [[שמעון אגרנט]], שהיה אז עו"ד חיפאי, וכן עו"ד נוסף (זאב ארגמן). למזכיר הוועדה מונה יצחק כהן. מספר חודשים לאחר מכן, עבר כהן את המבחן לעו"ד זרים מטעם ממשלת המנדט. הוא פנה אל השופט אגרנט, והלה קיבלו כמתמחה במשרדו. באותה שנה מונה אגרנט לשופט שלום, וכהן המשיך כמתמחה ולאחר מכן כעו"ד במשרדו של אגרנט, בו היה שותף נוסף (עו"ד יעקב הלוי).
 
ב[[מלחמת העצמאות]] התנדב לשירות צבאי בשירות המשפטי (לימים [[הפרקליטות הצבאית]] של צה"ל). שירת במשך כשנה כ[[סנגור צבאי]].
 
בשנת 1950 מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] בחיפה. בשנת 1953 מונה לשופט ב[[בית המשפט המחוזי]] בחיפה.
 
בשנת 1969, במהלך [[מלחמת ההתשה]], נהרג בנו, {{יזכור|92340|אליעזר}}, ששירת ב[[חיל השריון]] ב[[סיני]].
 
ב־[[7 באוקטובר]] [[1970]] מונה יצחק כהן לכהונת [[שופט]] [[בית המשפט העליון]].
שורה 54 ⟵ 57:
נכדו הוא ד"ר [[אורי מאיר צ'יזיק|אורי מאיר-צ'יזיק]], חוקר ההיסטוריה של התזונה והרפואה בא"י.
 
כתב עליו השופט [[שלמה לוין]]: "כשם שהיה יצחק שקול בהסקת המסקנות, כך גם היה מתון ומדוד בסגנון אותו נקט. מעולם לא כתב בפסק דין שבעל דין או עד שיקר, או כפי שנמצא לפעמים בפסיקה, שפלוני הוא 'שקרן פתולוגי', ביטויים כאלו לא היו לרוחו של יצחק כהן, ראשית משום שמטבעו היה מתון בדין, ושנית, משום שהוא הכיר במגבלותיה של השפיטה לרדת בביטחון גמור לחקר האמת."{{הערה|שלמה לוין, קוים לדמותו של יצחק כהן, ספר יצחק כהן, התשמ"ט, עמ' 13, צוטט ביניב ואקי ומאיה רוזנשטיין, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Vaki_maya.pdf בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מחמת הספק הסביר], ספר דייוויד וינר (2009), עמ' 542, הערה 235}} בנוסף, בראיון שנערך עם השופט לוין בספר "[[ללא גלימה]]", מציין לוין כי לדעתו כהן הוא השופט הטוב ביותר שהיה בבית המשפט העליון אי פעם. הוא מתאר את השופט כהן כשופט רודף צדק, ותיאר מקרה מתקופותו של כהן כנשיא ביהמ"ש העליון. בפני השופט כהן הועלתה בקשת רשות ערעור מאדם שהורשע בהחזקת רכוש גנוב. האדם הורשע בבית המשפט השלום (לאחר שלא יוצג על ידי עו"ד). ערעורו נדחה בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן העלה את בקשת רשות הערעור בפני כהן. בצעד נדיר יחסית, כהן אישר את הבקשה והדבר הובא להרכב של ביהמ"ש העליון. בסופו של דבר, האדם זוכה לאחר שגם [[פרקליטות המדינה]] החליטה לחזור בה מכתב האישום. מקרה זה מתאר, ע"פ לוין, את רצונו של כהן לעשות משפט צדק.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=יצחק כהן}}
* {{שופט|518e}}
{{-}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}