אשדוד – הבדלי גרסאות

אשדוד מוזכרת 14 פעמים ב[[תנ"ך]],{{הערה|1=[http://kodesh.snunit.k12.il/cgi-bin/kodesh/search_adv.pl?search=אשדוד&page=1&type=0&book=tanah,jerusalem,mishna,bavli,tosefta,rambam#tanah מאגר ספרות הקודש], מספר המופעים של אשדוד בתנ"ך}} ומופיעה בתעודות [[אוגרית]]יות, [[מצרים העתיקה|מצריות]] ו[[אשור|אשוריות]]. בימי [[יהושע בן נון|יהושע]] העיר נפלה בחלוקת הארץ לשבטים בנחלת [[שבט יהודה]], אך לא מוזכר דבר לגבי כיבושה. ב[[ספר יהושע]] נזכר כי נותרו בה [[ענק]]ים. במהלך [[תקופת השופטים]], בקרב [[עזבת צרטה|אבן העזר]], שהיה במסגרת מלחמות הפלשתים ב[[שבטי ישראל]], הביסו הפלשתים את השבטים ולקחו עמם שלל את [[ארון הברית]] אל מקדש [[דגון]] שבאשדוד ({{תנ"ך|שמואל א|ה}}). תיאור זה עשוי להעיד שבשנים אלה הייתה אשדוד עיר המדינה הראשית של הפלשתים.{{הערה|1=[[טרודה דותן]], [http://lib.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=2624 הפלשתים ותרבותם החומרית], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה}}

 

{{ציטוט|תוכן="וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת '''אַשְׁדּוֹד'''; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּ'''אַשְׁדּוֹד''' וּבַפְּלִשְׁתִּים".|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|כו|ו}}}}

לאחר מכן, נכבשה העיר על ידי [[סרגון השני]], מלך [[אשור]], שהחריבה ו[[גלות|הגלה]] את תושביה לאחר שמרדו בו ב-[[המאה ה-8 לפנה"ס|712 לפנה"ס]].{{הערה|[http://www.challengetourism.co.il/places-sites/the-sharon-and-coastal-plain/ashdod מסע בהיסטוריה ובארכאולוגיה של ארץ ישראל], מקומות ואתרים, אשדוד}} עם היחלשותה של אשור באזור ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], צר [[פרעה פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריבה, וב-[[605 לפנה"ס]] כבש והרס אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. ב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]], ועם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר רבקה שפק ליסק, [http://heb.rslissak.com/archives/1646 ריכוזי היישוב היהודי בשלהי התקופה הרומית (מאות 3–4 לס')], היסטוריה גאוגרפית ואקטואליה של ארץ ישראל}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]], שכבשו אותה שוב ושוב אחד מידי השני.{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}} במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] שובש שמה של אשדוד והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (בעברית: 'אשדוד היבשתית'). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] והחריב את מקדש דגון.{{הערה|[[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס''' '''היפינוֹס''' (בעברית: 'אשדוד של הפרשים'). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הוריש את העיר לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. החל מה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה העיר '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים צפון-מערבית לה, וחשיבותה של העיר דעכה.