שפות שמיות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Semitic languages.svg|300px|ממוזער|שמאל|פיזורתפוצת השפות השמיות כעת]]

שפות אלו נפוצות כיום במזרח התיכון, ב[[צפון אפריקה]] וב[[אתיופיהקרן אפריקה]] ומקורן הוא כנראה, או ב[[חצי האי ערב]], או ב[[לבנט]]. תקציר המאפיינים הכלליים של השפות השמיות:

* '''הגייה''': מספר ה[[עיצור]]ים גדול פי כמה ממספר ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (במודל לאם השפות השמיות יש שלוש תנועות ועשרים ותשעה או שלושים עיצורים). שפות אלו מכילות עיצורים גרוניים ונחציים רבים או שרידים של עיצורים כאלו. העיצורים הנחציים מבוטאים ב[[שפות דרום ערב החדשות]] ובשפות השמיות של [[אתיופיה]] כעיצורים הדופים, ואילו ביתר השפות השמיות כעיצורים מלועלעים, מעונבלים או מוולנים.

* '''אוצר מילים ומורפולוגיה''': [[שורש (לשון)|שורשים]], שרובם תלת עיצוריים, המרכיבים משפחות מילים, בעלות מכנה משותף במשמעותן. שפות אלו מכילות מערכת תבניות [[משקל (בלשנות)|משקל]] המבוססות על תנועות ומוספיות ליצירת [[שם עצם|שמות עצם]] ו[[תוארפועל השם(בלשנות)|תאריםפעלים]] עלבשיבוץ ידיהשורשים שיבוץ(משקל השורשיםלשיבוץ פעלים ומערכתמכונה [[בניין (שפה)|בנייניםבניין]] ליצירת [[פועל (בלשנות)|פעלים]] בשיבוץ השורשים. קיים דמיון ברור בין השורשים, המשקלים, הבניינים וה[[מילית|מיליות]] של השפותבשפות השמיות השונות. במרבית השפות השמיות קיים [[יידוע]]. על פי רוב הוא תוספת בתחילת שם העצם ועל פי רוב, התוספת הזו דומה למילה "הַל" (למשל ה' הידיעה בעברית או "אל" בערבית).

* '''דקדוק''': ריבוי [[גוף (בלשנות)|גופים]] ל[[הטיה (דקדוק)|הטיית]] הפעלים ומיעוט יחסי של [[זמן (בלשנות)|תצורות]] זמן להטייתם. על פי רוב, הטיות הפעלים נעשות בשינוי התנועות שלהם ובצירוף אותיות - לא בהוספת [[פועל עזר|פועלי עזר]]. בניגוד לחלקלמרבית מהשפותה[[שפות ההינדוהודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]], לאבשפות כלשמיות משפטניתן חייבלהרכיב פועל[[משפט בשפותשמני|משפט שמיותללא פועל]]. השפות השמיות הן במידה מסוימת [[שפה צירופית|שפות צירופיות]] - מילה אחת בשפה שמית עשויה ליצגלייצג רעיון, שבהרבה שפות לא שמיות הוא ייוצג בעזרת רצף של מספר מילים. זאת משום, שהשורש המשובץ בתבניות כבר יוצר מספר משמעויות, משום שמילות היחס מוצמדות למילים ומשום שכינויי השייכות מוצמדים למילים. (דוגמאות קיצוניות למילה בודדת בעברית או בערבית, ששקולה למשפט ארוך באנגלית: Is it as bad as herit sounds? = הכצעקתה?, I did not get them to know each other.= عرّفتهمش).

מבחינה מורפולוגית, השפות השמיות מתאפיינות במערכת נטייה עשירה מאוד, הן במערכת הפועל והןהן במערכת השם. שיטת הנטייה הנפוצה היא בלתי-רציפה (non-concatenative), כלומר, מעבר להוספת מוספיות, יש גם שינוי משמעותי בבסיס המילה. במערכת הנטייה, העיצורים נוטים להיות יציבים, והם מסמנים את המשמעות הבסיסית, בעוד התנועות מתחלפות כדי ליצור גיוון במשמעות. ההבחנה הזאת הביאה לפיתוח תאוריה שעל-פיה השפות השמיות כוללות מורפמות ייחודיות המכונות "[[שורש (שפות שמיות)|שורשים]]" - כלומר רצף של עיצורים שאינו עומד בפני עצמו אלא משתבץ במערכת של ה[[בניין (שפה)|בניינים]] ו[[משקל (בלשנות)|משקלים]] ליצירת מילים. התאוריה הזאת נעשתה מקובלת בימי הביניים בעיקר בקרב מדקדקים יהודים וערבים, וכיום היא מקובלת בשינויים מסוימים על רוב הבלשנים החוקרים שפות שמיות.

במסגרת ה[[בלשנות גנרטיבית|בלשנות הגנרטיבית]] התאוריה הזאת נחשבת בעייתית, כיוון שהיא מתארת מערכת נטייה ייחודית לשפות השמיות, בעוד התאוריה הגנרטיבית מניחה שבבסיס כל השפות נמצא "[[הדקדוק האוניברסלי|דקדוק אוניברסלי]]". לפיכך, נעשו כמה ניסיונות להסביר את המורפולוגיה השמית בלי להזדקק לתאוריית השורשים (למשל, תיאור מערכת חילופי התנועות כמקרה קיצוני של תופעת ה"[[אבלאוט]]" או "שכתוב מלודי"), או לחלופין להסביר את מערכת השורשים באמצעות מושגים בלשניים המסבירים תופעות גם בשפות לא-שמיות (למשל, תיאור מערכת השורשים באמצעות מושגים השאולים ממערכת ה[[טון (בלשנות)|טונים]]). עם זאת, קיימות עדויות התומכות בגישה המסורתית הרואה בשורש העיצורי מורפמה עצמאית.{{הערה|<div style="direction: ltr;">Prunet, J-F (2006). "External evidence and the Semitic root", ''Morphology'' 16, pp. 41-67. </div>}}

== פונולוגיה וכתב==

מבחינה פונולוגית, השפות השמיות מתאפיינות בריבוי עיצורים ומיעוט תנועות. חלק מהשפות השמיות כוללות עיצורים נדירים יחסית כגון [[עיצורים לועיים]] ו[[עיצורים נחציים|נחציים]], וההערכה היא כי בעבר היו העיצורים האלה נפוצים יותר בשפות השמיות. כיום, רוב השפות השמיות איבדו את העיצורים הגרוניים והנחציים או את חלקם, אולם הם שרדו דווקא בערבית שהיא השפה השמית הנפוצה ביותר. רוב השפות השמיות כוללות 3-5 תנועות (אם כי ב[[אמהרית]] ובשפות אחרות יש יותר).

=== מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ארמית סורית וערבית ספרותית) ===

! colspan="8" | ההקבלה בין עברית, ארמית סורית וערבית ספרותית

! align="center" | המילים בעברית בהגייה ספרדית

! align="center" | המילים בארמית מודרניתסורית

| ܒܝܬܒܝܬܐ (betabeθa)

| جمل (jamald͡ʒamal)

| ܝܕܐ (ʔidaʔiða)

| רגזזית (ragazzayit)

| ܪܓܙܙܝܬܐ (rgazzeθa)

| نزلزيت (nazalazayt)

| ܚܡܪܐ (xmaraħmara)

| חמש (ħamešħameʃ)

| ܚܡܫ (xamšħamʃ)

| לשון (lašonlaʃon)

| ܠܝܫܢܐ (lišanaliʃʃana)

| colspan=2 align="center" | ts > s

| ܤܝܦܐ (sayyapasayyafa)

| ܥܝܢܐ (ʔenaʕena)

| ܡܥܪܒܐ (maʕrawa)

| غرب (ɣarb)

| פיל (pil)

| ܦܝܠܐ (pila)

| فيل (fil)

| צהרים (sˁohorayim)

| ܛܗܪܐ (tˁahra)

| ظهر (ðˁuhr)

| align="center"| sʼ / tsʼ

| צום (sˁom)

| صوم (sˁawm)

| ארץ (ʔeresˁ)

| ܐܪܥܐ (ʔarʕa)

| أرض (ʔardˁ)

| קם (qam)

| قام (qam)

| ראש (roʃ)

| ܪܐܫܐ (reʃa)

| رأس (raʔs)

| align="center" | s > š

| align="center" | s > ʃ

| שנה (ʃana)

| سنة (sana)

| שור (ʃor)

| ܬܘܪܐ (tora)

| ثور (θawr)

| עשׂר (ʕeser)

| ܥܣܪ (ʕasar)

| عشر (ʕaʃar)

| מוות (mavet)

| ܡܘܬܐ (moθa)

| موت (mawt)

#[[ערבית]] (ספרותית או דיאלקטים מדוברים) - 200550,000,000

#[[עברית]] - 97,000,000

#[[תיגרינית|טיגריניה]] (תיגראית) - 5,100800,000

#[[תיגרהגוראגה]] - 8001,500,000

#[[ארמיתתיגרה|טיגרה]] - 4451,000,000

#[[מלטזיתארמית]] - 410750,000

#[[סודושפות דרום ערב החדשות]] - 250130,000

#[[הראריתהרארי (שפה)|הרארי]] - 2130,000

#[[דאחלקיתארגובה]] - 315,000

**[[שפות צפוןדרום ערביות|לשונותערב צפון ערבהעתיקות]]

***[[ערביתשבאית]]:

*****[[תמודיתקתבאנית]] *

*****[[חסאיתיתתמודית|חַסַאִיתיתת'מודית]] *

*****[[צפאיתיתדדאנית|צַפַאִיתיתדְּדָאנית]] *

**[[שפות שמיות צפוניות מערביות|שמיות צפוניות מערביות]] ([[לבנט]]יניות)

*****[[תקופת הביניים של העברית|עברית בימי הביניים]] (שפה כתובה וליטורגית, לא [[שפת אם]]) *

*****[[עברית ישראלית|עברית ישראלית מודרנית]] (ייחוסה שנוי במחלוקת)

******פּוּנית*פונית חדשה *

****ארמית מוקדמתעתיקה, על ניביה *

*****ארמית קדומהממלכתית (ארמית קלאסית, עלארמית ניביהרשמית) *

*****ארמית ממלכתיתבינונית (ארמית קלאסית, ארמית רשמיתתיכונה) *

*****ארמית מאוחרת מערבית *

******ארמית מאוחרתגלילית מערבית*

*******ארמית גליליתנוצרית ארצישראלית *

*******ארמית נוצריתשומרונית ארצישראלית*

*******ארמית שומרוניתמאוחרת מזרחית *

*****[[ארמית חדשה מערבית]]: הניבים מעלולה, ג'ובעדין, בח'עה

******[[ארמית חדשה מערבית]]תיכונה: הניבים מעלולהטוּרוֹיוֹ, ג'ובעדין, בח'עהמְלַאחְסוֹ

******[[ארמית חדשה תיכונהצפון-מזרחית]]: הניביםסורית טוּרוֹיוֹ,חדשה על מְלַאחְסוֹניביה