שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gklein2018 (שיחה | תרומות) |
Gklein2018 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 5:
== שריפת יהודים בטרנבה ==
'''[[טרנבה]]''' (ב[[סלובקית]]: '''Trnava''', ב[[הונגרית]]: '''Nagyszombat''', ב[[גרמנית]]: '''Tyrnau''') היא עיר ב[[סלובקיה]] של ימנו, שנשלטה במשך מאות בשנים על ידי [[ממלכת הונגריה]] והישויות המדיניות השונות לאחריה. ב-[[5 באוגוסט]] [[1494]] נעצרו בעיר מספר רב של יהודים באשמת רצח ילד נוצרי. העלילה התחילה בהעלמות ילד נוצרי, שלדברי כמה תושבים נוצריים מקומיים, נראה ביום לפני העלמותו ברחוב היהודי ולכן ייחסו את העלמותו ליהודים. החיילים החוקרים גילו סימני דם על הקיר בתוך אחד מבתי היהודים ועצרו את כל יושבי הבית. בחקירתן, תוך כדי עינויים, הודו הנשים מפחד ברצח הילד שלא קרה. אדם בשם בוניפיוס דיווח על כל האירוע מתוך אמונה בהאשמות ובאשמה. הוא סיפר בדיווח שלו כך:
"שנים עשר גברים יהודים ושתי נשים יהודיות רצחו את הנער בבית הכנסת הקרוב. לאחר שחנקו אותו חתכו את ורידיו ואת דמו שתו בחלקו ושמרו בחלקו. הם ביתרו את הגופה וקברו את החלקים במקומות שונים."
שורה 25:
== שריפת יהודים בפזינוק (בזין) ==
'''פזינוק'''{{אנ|Pezinok}} (בסלובקית:Pezinok בהונגרית: '''Bazin'''; בגרמנית: '''Bösing'''; ב[[לטינית]]: '''Bazinium''') היא עיירה בדרום מערב סלובקיה כ- 20 ק"מ צפונית-מזרחית לברטיסלבה. האזור נשלט בידי ממלכת הונגריה במשך מאות שנים עד תחילת [[המאה ה-20]]. אחד הימים הטרגיים ביותר בתולדות [[יהדות הונגריה]] (עד [[השואה]]) חל ביום [[27 במאי]] [[1529]]. ביום זה הוצתו 30 מוקדים בכיכר השוק של פזינוק ונשרפו בהם אותו מספר יהודים, ללא הבדל מין, גיל עקב עלילה שפלה שמאחוריה עמד ה[[רוזן]] פרנץ וולף של פזינוק. וולף לווה כסף רב מהיהודים של פזינוק והעיר הסמוכה '''מארכג''' ('''Marchegg'''){{אנ|Marchegg}}, שקע בחובות כבדים וכדי להשתחרר מדרישות ההחזר של יהודי שתי הערים העליל עליהם עלילה נבזית, שקרית ומרושעת.
יצחק מנדל שמונה על ידי המלך לנציב יהדות הונגריה הרגיש בסכנה ופנה למלך הונגריה וצ'כיה משנת 1926 [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון, שהפך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לאחר מכן להגנה ולמתן צדק לנאשמים. הרוזן לא התחשב בדעת המלך והוציא לפועל את זממו. ההאשמה המומצאת הייתה כה מופרכת שהילד שהרוזן טען לרציחתו על ידי היהודים חזר לאחר זמן מה לעיר הולדתו והתברר שהרוזן בעצמו הבריח אותו לווינה עד סיום ביצוע תכניתו. מסיבה זו יהודי העיר מארכג ניצלו ברגע האחרון מגורל דומה. "ספר הזיכרון" של הקהילה היהודית ב[[קרקוב]] מונה את שמות הקורבנות וביניהם גם נשים, ילדים. היהודי המכובד ביותר בפזינוק משה בן יעקב כהן עלה על המוקד עם כל משפחתו לרבות אישתו וילדיו. תושבי העיר הנוצרים הוסיפו חטא על פשע וגירשו את כל היהודים הנותרים מהעיר שבה גרו מאז היווסדה. היהודים לא הורשו לחזור במשך כמאתיים שנה לפחות.
| |||